קרטל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20:
ב[[שנות התשעים]] הועמדו לדין חברות [[ביטוח]] גדולות בישראל, באשמת הקמה של קרטל לתיאום מחירי פרמיות, צמצום כיסויים והגבלת הנחות. החברות '''כלל''', '''סהר ציון''', '''מגדל''', '''המגן''' ו'''מנורה''' הגיעו ל[[עסקת טיעון]] עם [[פרקליטות המדינה]], ואילו החברות '''איילון''' ו'''[[הפניקס חברה לביטוח|הפניקס]]''' המשיכו בהליך המשפטי והורשעו. על החברות שהורשעו נגזרו קנסות כבדים (12 מיליון שקל על חברת '''הפניקס''' ו-6.6 מיליון שקל על חברת '''איילון'''), ועל מנהליהן הוטלו עונשים של קנסות ו[[עבודות שירות]]. מנהלי כל החברות שהשתתפו בקרטל נאלצו להתפטר מתפקידם.
 
ב-[[26 באפריל]] [[2009]] פירסמה [[רונית קן]], [[רשות ההגבלים העסקייםהתחרות|הממונה על ההגבלים העסקייםהתחרות]], כי [[בנקאות בישראל|חמשת הבנקים הגדולים]] תיאמו ביניהם את העמלות ויצרו [[הסדר כובל]]{{הערה|1=[http://archive.antitrust.gov.il/ANTItem.aspx?ItemID=9880 קביעת הרשות], [http://archive.antitrust.gov.il/ANTItem.aspx?ID=9879 ההודעה לעיתונות].}}, אולם נמסר שלא היה בכך יצירת קרטל{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090501_1082245 "הבנקים צריכים להפסיק לשתף פעולה - לא רק בעמלות"] אורה קורן, [[1 במאי]] [[2009]]}}.
 
בשנת 2010 הובילה רונית קן את חשיפת קרטל הלחם, חקירה שבעקבותיה הוגשו כתבי אישום כנגד מנהלי המאפיות הגדולות. בינואר 2016 הורשעו המנהלים בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות בפרשת קרטל הלחם{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|קרטל הלחם: שנת מאסר למנכ"לי מאפיות ברמן ודוידוביץ' לשעבר|1001094966}}}}.