בית רוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בראש הערך; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
עריכה
שורה 5:
 
== היסטוריה ==
הבית הוקם במאה ה-19, בלב ה[[פרדס]]ים של משפחת רוק, הייתה משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. הם הקימו את הבית בלב ה[[פרדס]]ים של המשפחה. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]].
 
ב-בשנת [[1902]] היהרצח מעורבבן אחד מבניה של משפחת רוקהמשפחה, [[אלפרד רוק|אלפרד]], בתגרהאת שבמהלכהיעקב נרצחאברמוביץ, איכר יהודי מ[[ראשון לציון]]. בשםזאת יעקבלאחר אברמוביץשאברמוביץ דרש ממנו להפסיק ולהציק לבנות המושבה. כדי להיחלץ מ[[עונש מוות]], אלפרד נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיעהגיעה להסדר של [[פיצוי]] כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים [[פרנק צרפתי|פרנק]]. הכספים הושקעו ב[[קרן (תאגיד)|קרן]] לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו כספי הקרןלצורך בהקמתהקמת [[מרפאה]]. אלפרדמאוחר רוקיותר, חזר מאוחראלפרד יותררוק ל[[ארץ ישראל]]. הוא היה למקורבו של ה[[מופתי]] [[אמין אל-חוסייני]], כיהן כסגן נשיא [[המפלגה הערבית הפלסטינית]] וכחבר [[הוועד הערבי העליון]],. והתנגד ל[[ציונות]] [[המאבק הפלסטיני במכירת קרקעות ליהודים|ולמכירת קרקעות ליהודים]].
 
חרףב[[שנות התנגדותוה-20 של אלפרדהמאה רוקה-20|שנות למכירת קרקעות ליהודים,ה-20]] מכרה משפחתו אתשל הפרדסאלפרד ואתאת הבית למשפחותוהפרדס. לפי קלייןגרסה ושפיראחת, מכר אותה למשפחות יהודיות משכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] הסמוכה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], ככללמרות הנראהשהתנגד לאחרלמכירת שנקלעהבתים לקשיים כלכלייםליהודים. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית [[מיסיון|מיסיונרים]] [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], ומהם עבר לידיים יהודיות. בשניםהפרדס נעקר ובשנים [[1927]], [[1929]] ו-[[1932]] נערך [[יריד המזרח]] על אדמות הפרדס, שנעקר בינתייםאדמותו. ב-[[1937]] תרמו המשפחות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד [[1948]].
 
ב-[[1937]] תרמו המשפחות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. לאחר הקמת התחנה התגוררו בבית משפחות יהודיות ב[[דמי מפתח]]. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים. [[באר מים|הבאר]] נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים. במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים שהתגוררו בו. עקב ההזנחה, קירות הבית נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין שונה במראהו ביחס לבנייה העירונית בסביבתו.
בבית רוק עצמו, שהיה עתה בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות ב[[דמי מפתח]]. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם [[פרזול סוסים|מפרזל סוסים]], [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[ריתוך|רתך]], [[משתלה]] ומפעל ל[[מוזאיקה]]. [[באר מים|הבאר]] נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים.
 
משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד [[1948]]. לאחר מכן. רוב בני המשפחה עזבו את הארץ והתפזרו בעולם, בעיקר ב[[אירופה]], [[ירדן]] ו[[לבנון]].
במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים שהתגוררו בו. פעלו בו בתי מלאכה ובתי עסק שונים. עקב הזנחה רבה, קירותיו של הבית נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו.
 
== קישורים חיצוניים ==
 
==קישורים חיצוניים==
* מירב גזית, עמית עמיהוד, יונתן שטיין, [http://web.archive.org/web/20080820094636/http://www.bateibeer.com/www/11.pdf בית משפחת רוק] באתר בתי הבאר
* {{הארץ|דליה קרפל|זוהי יפו, ילדה|1.1303343|6.2.2008}}