פריקת ברך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ariellevit (שיחה | תרומות)
מ Ariellevit העביר את הדף משתמש:Ariellevit/פריקת ברך לשם פריקת ברך
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 3:
|שם=פריקת ברך
|תמונה=[[קובץ:PosteriorKneeDIsclocation.jpg|350 פיקסלים]]
|כיתוב=צילום רנטגן לרוחב של פריקת ברך אחורית בברך השמאלית<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kael Duprey, Michelle Lin|שם=Posterior knee dislocation|כתב עת=The Western Journal of Emergency Medicine|כרך=11|עמ=103–104|שנת הוצאה=2010-2|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20411095}}</ref>}}
|תחום=[[ראומטולוגיה]]
|שכיחות=1 לכל 100,000 בשנה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1">|{{צ-מאמר|מחבר=Alexander Maslaris, Olaf Brinkmann, Matthias Bungartz, Christian Krettek|שם=Management of knee dislocation prior to ligament reconstruction: What is the current evidence? Update of a universal treatment algorithm|כתב עת=European Journal of Orthopaedic Surgery & Traumatology: Orthopedie Traumatologie|כרך=28|עמ=1001–1015|שנת הוצאה=2018-8|doi=10.1007/s00590-018-2148-4|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29470650}}</ref>}}
|סיבות=טראומה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1">|{{צ-מאמר|מחבר=Alexander Maslaris, Olaf Brinkmann, Matthias Bungartz, Christian Krettek|שם=Management of knee dislocation prior to ligament reconstruction: What is the current evidence? Update of a universal treatment algorithm|כתב עת=European Journal of Orthopaedic Surgery & Traumatology: Orthopedie Traumatologie|כרך=28|עמ=1001–1015|שנת הוצאה=2018-8|doi=10.1007/s00590-018-2148-4|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29470650}}</ref>}}
|אבחון=מתבסס על פציעות קודמות ובדיקה גופנית, בנוסף להדמיות רפואיות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1">|{{צ-מאמר|מחבר=Alexander Maslaris, Olaf Brinkmann, Matthias Bungartz, Christian Krettek|שם=Management of knee dislocation prior to ligament reconstruction: What is the current evidence? Update of a universal treatment algorithm|כתב עת=European Journal of Orthopaedic Surgery & Traumatology: Orthopedie Traumatologie|כרך=28|עמ=1001–1015|שנת הוצאה=2018-8|doi=10.1007/s00590-018-2148-4|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29470650}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:3">|{{צ-מאמר|מחבר=James R. Lachman, Saqib Rehman, Paul S. Pipitone|שם=Traumatic Knee Dislocations: Evaluation, Management, and Surgical Treatment|כתב עת=The Orthopedic Clinics of North America|כרך=46|עמ=479–493|שנת הוצאה=2015-10|doi=10.1016/j.ocl.2015.06.004|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26410637}}</ref>}}
|טיפול=חיבור המפרק מחדש, קיבוע, ניתוח <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2">|{{צ-ספר|מחבר=W. Norman Scott|שם=Insall & Scott surgery of the knee|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier/Churchill Livingstone|מהדורה=5th ed|שנת הוצאה=2012|עמ=565|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/771939524|oclc=771939524}}</ref>}}
|סיבוכים=פגיעה ב[[עורק בית הברך]], [[תסמונת תאים]]<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1">|{{צ-מאמר|מחבר=Alexander Maslaris, Olaf Brinkmann, Matthias Bungartz, Christian Krettek|שם=Management of knee dislocation prior to ligament reconstruction: What is the current evidence? Update of a universal treatment algorithm|כתב עת=European Journal of Orthopaedic Surgery & Traumatology: Orthopedie Traumatologie|כרך=28|עמ=1001–1015|שנת הוצאה=2018-8|doi=10.1007/s00590-018-2148-4|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29470650}}</ref>}} <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2">|{{צ-ספר|מחבר=W. Norman Scott|שם=Insall & Scott surgery of the knee|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier/Churchill Livingstone|מהדורה=5th ed|שנת הוצאה=2012|עמ=565|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/771939524|oclc=771939524}}</ref>}}
|פרוגנוזה=10% סיכון ל[[קטיעה]]<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2">|{{צ-ספר|מחבר=W. Norman Scott|שם=Insall & Scott surgery of the knee|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier/Churchill Livingstone|מהדורה=5th ed|שנת הוצאה=2012|עמ=565|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/771939524|oclc=771939524}}</ref>}}
}}
 
'''פריקת ברך''' (באנגלית: Knee dislocation) היא פציעה בברך שבה נוצר ניתוק מוחלט של ה[[מפרק]] בין [[עצם הירך]] לעצם ה[[שוקה]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1">|{{צ-מאמר|מחבר=Alexander Maslaris, Olaf Brinkmann, Matthias Bungartz, Christian Krettek|שם=Management of knee dislocation prior to ligament reconstruction: What is the current evidence? Update of a universal treatment algorithm|כתב עת=European Journal of Orthopaedic Surgery & Traumatology: Orthopedie Traumatologie|כרך=28|עמ=1001–1015|שנת הוצאה=2018-8|doi=10.1007/s00590-018-2148-4|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29470650}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2">|{{צ-ספר|מחבר=W. Norman Scott|שם=Insall & Scott surgery of the knee|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier/Churchill Livingstone|מהדורה=5th ed|שנת הוצאה=2012|עמ=565|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/771939524|oclc=771939524}}</ref>}} הסימפטומים כוללים כאבי ברכיים וחוסר יציבות של הברך.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0">|{{צ-מאמר|מחבר=Robert H. Boyce, Keerat Singh, William T. Obremskey|שם=Acute Management of Traumatic Knee Dislocations for the Generalist|כתב עת=The Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons|כרך=23|עמ=761–768|שנת הוצאה=2015-12|doi=10.5435/JAAOS-D-14-00349|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26493970}}</ref>}} סיבוכים עשויים לכלול פגיעה ב[[עורק]] הסובב את הברך, בדרך כלל ב[[עורק בית הברך]], או [[תסמונת תאים]] {{אנ|Compartment syndrome}}. <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" /><ref>}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Omar Medina, Gabriel A. Arom, Michael G. Yeranosian, Frank A. Petrigliano|שם=Vascular and nerve injury after knee dislocation: a systematic review|כתב עת=Clinical Orthopaedics and Related Research|כרך=472|עמ=2621–2629|שנת הוצאה=2014-9|doi=10.1007/s11999-014-3511-3|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24554457}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2" />}}
 
כמחצית מהמקרים מתרחשים כתוצאה של [[טראומה גדולה]] {{אנ|Major trauma}} וכמחציתם מתרחשים כתוצאה מטראומה קלה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} בכמחצית מהמקרים המפרק חוזר למצב אנטומי תקין לפני הגעת האדם הפצוע לבית החולים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} בדרך כלל יש קרע של הרצועה הצולבת הקדמית, הרצועה הצולבת האחורית וגם באחת מן הרצועות הצדדיות.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} אם ערך [[מדד לחץ הקרסול]]{{אנ|Ankle–brachial pressure index}} פחות מ -0.9, מומלץ להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] ממוחשבת, כדי לזהות פגיעה בכלי הדם.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} אחרת, [[בדיקה גופנית|בדיקות גופניות]] חוזרות עשויות להספיק.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}}
 
במקרים בהם המפרק נשאר מנותק, תבוצע החזרה למצב האנטומי הרגיל של המפרק על ידי [[ניתוח אורטופדי]] וקיבועו בדרך כלל תחת [[הרדמה פרוצדורלית]]{{אנ|Procedural sedation and analgesia}}.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} אצל אלו עם סימנים לפציעה עורקית, מתבצעים ניתוחים מיידים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} יתכן שידרשו ניתוחים רבים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2" />}} רק ב -10% מהמקרים נדרשת [[קטיעה|קטיעת]] חלק מהרגל.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2" />}}
 
פריקות ברך הנן נדירות, מתרחשות בכ- 1 ל- 100 אלף איש בשנה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} הן שכיחות יותר אצל גברים מאשר אצל נשים,<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} בפרט אצל גברים צעירים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} תיאורי פציעה זו מתוארכים לפחות משנת 20 לפנה"ס על ידי [[מגדלי צידון]].<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=James Sands Elliott|שם=Outlines of Greek and Roman Medicine|מו"ל=Creatikron Company|שנת הוצאה=1914|עמ=76}}</ref>}}
 
==תסמינים וסימנים==
התסמינים כוללים כאבי ברכיים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} המפרק עלול להיות לא במקומו האנטומי הנורמלי.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} מצב של [[אפוזיה מפרקית]]{{אנ|Joint effusion}} בו כמות הנוזל הפנים-מפרקי עולה, לא תמיד מתרחש.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}}
===סיבוכים===
כ 20% ממקרים עשויים לכלול פגיעה ב[[עורק בית הברך]] , או לתסמונת התא<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1"}}{{הערה|שם=הערה /><refמספר name="20190120215821:2" />}} וכן לפגיעה ב[[עצב הפרונלי המשותף]]{{אנ|Common peroneal nerve}} או ב[[עצב הטיביאלי]]{{אנ|Tibial nerve}} עשויה להתרחש.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} אם מתרחשות פגיעות בעצבים, הן לעתים קרובות לא יחלימו לגמרי.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:4">|{{צ-ספר|שם=Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier Health Sciences|מהדורה=Ninth edition|שנת הוצאה=2018|עמ=618|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/989157341|oclc=989157341}}</ref>}}
 
[[קובץ:CTAngioOcclusionRtPop.jpg|250px|ממוזער|שחזור הדמיית CT תלת ממידית ממבט אחורי, משמאל עורק רגיל, מימין חסימה של [[עורק בית הברך]] כתוצאה מפריקת ברך<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Anthony Dean Godfrey, Fadi Hindi, Callum Ettles, Mark Pemberton|שם=Acute Thrombotic Occlusion of the Popliteal Artery following Knee Dislocation: A Case Report of Management, Local Unit Practice, and a Review of the Literature|כתב עת=Case Reports in Surgery|כרך=2017|עמ=5346457|שנת הוצאה=2017|doi=10.1155/2017/5346457|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28246569}}</ref>}} ]]
 
==סיבות==
כמחצית מהמקרים מתרחשים כתוצאה של [[טראומה קשה]] וכמחציתם מתרחשים כתוצאה מטראומה קלה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} טראומה קשה עשויה לכלול מקרים של נפילות מגובה משמעותי, התנגשויות ברכב ממונע או הולכי רגל שנפגעו על ידי רכב ממונע.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} במקרים של טראומה קשה יש לעתים קרובות פציעות אחרות.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:3">|{{צ-מאמר|מחבר=James R. Lachman, Saqib Rehman, Paul S. Pipitone|שם=Traumatic Knee Dislocations: Evaluation, Management, and Surgical Treatment|כתב עת=The Orthopedic Clinics of North America|כרך=46|עמ=479–493|שנת הוצאה=2015-10|doi=10.1016/j.ocl.2015.06.004|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26410637}}</ref>}}
 
טראומה קלה עשויה לכלול מעידה תוך כדי ריצה או פציעות ספורט.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} אחד מגורמי הסיכון כוללים [[השמנת יתר חולנית|השמנת יתר]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}}
 
המצב עשוי להתרחש גם במספר הפרעות גנטיות כגון תסמונת [[אליס-ואן קריבלד]], [[תסמונת לארסן]] ו[[תסמונות אהלרס-דנלוס]].<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Graham, John M., Jr., 1947-|שם=Smith's recognizable patterns of human deformation|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier Health Sciences|מהדורה=4 edition|שנת הוצאה=|עמ=81|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/921147388|oclc=921147388}}</ref>}}
 
==אבחון==
[[קובץ:SegondFracture.JPG|250px|ממוזער|[[שבר סגונד]]{{אנ|Segond fracture}} נראה בצילום רנטגן]]
 
כיוון שהפציעה מסוגלת לחזור למצב האנטומי הנורמלי שלה בעצמה, לפני שאדם מגיע לבית החולים, אבחנת הפציעה עלולה להתפספס.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} במצב כזה האבחנה תתבסס על ההיסטוריה של הפציעה ו[[בדיקה גופנית]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:3" />}} בדיקות אלו עשויות לכלול בדיקות כגון [[בדיקת המגירה]]{{אנ|Drawer test}}, [[בדיקת לחץ פתולוגית]]{{אנ|Valgus stress test}}, בדיקת הרצועות הבוטחות של המפרק ו[[בדיקת הרצועה הצולבת האחורית]]{{אנ|Posterior cruciate ligament}} של המפרק<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:3" />}}. כמו כן עקב כאבים יהיה קשה לבצע בדיקה גופנית מדויקת.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:3" />}}
 
צילומי רנטגן, בדיקת CT, אולטרה-סאונד או MRI עשויים לסייע באבחון.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0"}}{{הערה|שם=הערה /><refמספר name="20190120215821:4" />}} ממצאי רנטגן שעשויים להיות שימושיים בקרב המקרים בהם המפרק חוזר למצב אנטומי תקין במקרים של מרחב מפרק משותף, [[תת-קיבוע]]{{אנ|Subluxation}} של המפרק או [[שבר סגונד]]{{אנ|Segond fracture}}.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:3" />}}
 
כשערך [[מדד לחץ הקרסול]]{{אנ|Ankle–brachial pressure index}} נמוך מ -0.9, מומלץ להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] ממוחשבת.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} ניתן להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] סטנדרטית.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} אם ערך [[מדד לחץ הקרסול]] גדול מ -0.9, יש צורך לבצע בחינות גופניות חוזרות ונשנות במהלך 24 השעות הקרובות כדי לאמת זרימת הדם טובה באזור הפציעה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0"}}{{הערה|שם=הערה /><refמספר name="20190120215821:4" />}} ערך [[מדד לחץ הקרסול]] מחושב על ידי לקיחת [[לחץ הדם]] סיסטולי בקרסול וחלוקתו על ידי [[לחץ הדם]] הסיסטולי בזרוע.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}}
 
===סיווג===
[[קובץ:Lateral-knee-dislocation-1.jpg|250px|ממוזער|צילום רנטגן של פריקת ברך קדמית]]
 
ניתן לסווג את הפריקות לחמישה סוגים: קדמית, אחורית, רוחבית, אמצעית וסיבובית.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2" />}} סיווג זה מבוסס על תנועת ה[[שוקה]] ביחס לירך.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:4" />}} פריקות קדמיות הן הנפוצות ביותר ואחריהן פריקות אחוריות.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} הפריקות עשויות גם להיות מסווגות בהתבסס על סמך אילו מין הרצועות ניזוקה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}}
 
==טיפול==
התנהלות ראשונית מבוססת לרוב על [[ATLS|החייאה מתקדמת לטראומה]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:3" />}} אם המפרק נשאר פרוק ומקובע.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2" />}} החזרה למצב האנטומי הנורמלי יכולה להעשות על ידי מתיחה פשוטה לאחר שהאדם קיבל [[סדורה פרוצדורלית]]{{אנ|Procedural sedation and analgesia}}.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:4" />}} אם המפרק לא יכול לחזור למצב האנטומי הרגיל בבית החולים במחלקת החירום, ניתוח חירום מומלץ.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}}
 
אצל אלו עם סימנים של פגיעה בעורקים, מתבצע בדרך כלל ניתוח מיידי.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} אם המפרק אינו חוזר למצבו האנטומי הרגיל, ייתכן שיהיה צורך ב[[קיבוע חיצוני]]{{אנ|External fixation}}.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} אם העצבים והעורקים לא נפגעו, הרצועות ככל הנראה יתאחו לאחר מספר ימים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:4" />}} ניתוחים רבים עלולים להיות הכרחיים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2" />}} רק מתוך 10% מהמקרים נדרשת [[קטיעה|קטיעת]] חלק מהרגל.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:2" />}}
 
==אפידמיולוגיה==
פריקות בברך הן נדירות: הן מתרחשות כ -1 מתוך 5,000 פציעות אורתופדיות,<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:3" />}} וכ-1 פריקת ברך מתרחשת מדי שנה מתוך -100,000 בני אדם.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:1" />}} הן מתרחשות יותר אצל גברים מאשר אצל נשים,<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}} בפרט אצל גברים צעירים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120215821:0" />}}
 
==ראו גם==