האיחוד האירופי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 50:
אילו היה האיחוד האירופי נחשב למדינה אחת, הוא היה מדורג במקום השלישי בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתו (505,665,739 נפש, נכון לשנת [[2014]]), ובמקום השביעי מבחינת שטחו (4,381,376 קמ"ר). המטבע הרשמי של האיחוד האירופי הוא ה[[אירו]], אשר משמש כיום כ[[הילך חוקי]] ב-19 מ-28 מדינות האיחוד, ובהמשך צפויות רוב המדינות לאמצו רשמית.{{הערה|3 מדינות ותיקות באיחוד אינן חברות בגוש האירו. [[בריטניה]] ו[[דנמרק]] הצטרפו ל[[אמנת מאסטריכט]] לאחר שהוסכם כי הן אינן מחויבות להצטרף לאירו. [[שוודיה]] מחויבת רשמית להצטרף, אך בשל [[משאל עם]] שנערך ב-[[14 בספטמבר]] [[2003]], שבו התנגדו רוב אזרחיה להצטרפות לאירו, היא נמנעת מהצטרפות. ההימנעות מתבטאת בכך שהיא איננה מצטרפת למנגנון החליפין ERM-II, שהוא אחד מה[[קריטריון מאסטריכט|קריטריונים]] הכלכליים לקבלה לאירו. עשר המדינות החדשות צפויות להצטרף כאשר הן תעמודנה בקריטריונים, אך אין לכך תאריך יעד מוגדר.}}
 
בשנת [[2012]] זכה האיחוד האירופי ב[[פרס נובל לשלום]] על שישה עשורים של תרומה לקידום השלום, הפיוס, הדמוקרטיה וזכויות האדם באירופה. כמה חתני פרס נובל לשעבר הביעו מחאה על הענקת הפרס, בטענה כי האיחוד האירופי הוא "במפורש לא דוגל בשלום".<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120220700:0" />}}
 
על פי [[אמנת ליסבון]], מכוחה פועל האיחוד מאז 2009, כל מדינה חברה באיחוד יכולה לפרוש ממנה. ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] נערך [[משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי (2016)|משאל עם ביוני 2016]] בו הצביע הרוב בעד פרישה מהאיחוד. בינואר 2017 העביר הפרלמנט הבריטי החלטה שמאפשרת לראש [[ממשלת בריטניה]] להתחיל בהליך הפרישה מהאיחוד האירופי. במרץ 2017 הפעילה [[ראש ממשלת בריטניה]] את סעיף 50 באמנה והודיעה רשמית על כוונת מדינתה לפרוש מהאיחוד. בהתאם לאמנה תהליך העזיבה של בריטניה צפוי לארוך כשנתיים.{{הערה|http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/857/692.html}}
שורה 86:
{{הערה|1="The Euro's Three Crises". ''Jay C. Shambaugh, Georgetown University'' (Brookings Papers on Economic Activity, Spring 2012). Spring 2012. [http://www.jstor.org/discover/10.2307/23287217?uid=3738240&uid=2&uid=4&sid=21103118756073 JSTOR 23287217].}}
 
בשנת [[2012]], קיבל האיחוד האירופי [[פרס נובל לשלום]] "על שישה עשורים של תרומה לקידום השלום, הפיוס, הדמוקרטיה וזכויות האדם באירופה".{{הערה|[http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/2012/ "The Nobel Peace Prize 2012"]. Nobelprize.org. 12 October 2012. Retrieved 12 October 2012.}}{{הערה|1=''[http://www.nytimes.com/2012/10/13/world/nobel-peace-prize.html?_r=1& Nobel Committee Awards Peace Prize to E.U]''. New York Times. 12 October 2012. Retrieved 12 October 2012.}} כמה חתני פרס נובל לשעבר הביעו מחאה על הענקת הפרס, בטענה כי האיחוד האירופי הוא "במפורש לא דוגל בשלום"<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20190120220700:0">|{{Cite news|url=http://www.foxnews.com/world/2012/11/30/desmond-tutu-2-other-nobel-peace-prize-laureates-contest-2012-winner-choice-eu/|title=Desmond Tutu, 2 other Nobel Peace Prize laureates contest 2012 winner choice of EU|date=2015-03-26|newspaper=Fox News|language=en-US|access-date=2018-10-17}}</ref>}}
 
ב-[[1 ביולי]] [[2013]], קרואטיה הפכה לחברה ה-28 באיחוד האירופי.{{הערה|[http://ec.europa.eu/enlargement/countries/detailed-country-information/croatia/ "Croatia"]. European Commission. Retrieved 3 June 2013.}}{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/news/world-europe-22218640 "Croatia: From isolation to EU membership"]. BBC. Retrieved 14 May 2013.}}{{הערה| [http://edition.cnn.com/2013/07/01/world/europe/croatia-eu-membership/ "Croatia joins EU"]. Edition.cnn.com. Retrieved 2013-10-13.}}