איליה קפיטולינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
===תקופת בין המרידות===
 
שאלת הנוכחות היהודית בירושלים ובמרחב הכפרי מסביבה היא שאלת מפתח בניסיון לבדוקלהעריך את החיים ביהודה לאחר חורבן הבית. ישנן כמה עדויות מהן ניתן להסיק כי במרחב הכפרי של ירושלים חיו יהודים.
* '''פפירוס מורבעת 114''' – בתעודה זו הלווה היה יהודי שהגיע ממקום כלשהו שהיה בטופרכיה המכונה "אורינה" (Orine, בעברית: "ההר") שהחליפה את טופארכיהטופארכיית "ירושלים", בעוד שהמלווה היה חייל מ[[הלגיון העשירי פרטנסיס]] שישב ב"ירושלים". המסקנה המתבקשת היא שהלווה התגורר באחד הכפרים באוריינהבאורינה, כלומר בהרי ירושלים ("הטופרכיה ההררית"). התעודה מתוארכת לשנת 115 לספירה.{{הערה|1=Hannah M. Cotton and Werner Eck, P. Murabba 'at 114 und die Anwesenheit römischer Truppen in den Höhlen des Wadi Murabba 'at nach dem Bar Kochba Aufstand, ZPE 138, 2002, pp. 173-183}}
* '''מחקר על עיר הקברים מסביב לירושלים''' - במחקר שערכו עמוס קלונר ובועז זיסו עולה כי בעשרים מערות נמצאו חפצים המצביעים על המשך הקבורה על ידי יהודים לאחר המרד הגדול, ולדעתם נראה כי היהודים המשיכו לקבור מתים מסביב לירושלים עד מרד בר כוכבא.{{הערה|1= קלונר עמוס וזיסו בועז, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, ירושלים : יד יצחק בן צבי 2003, עמ' 69-70.}} פרופ' חנה כותן מסיקה ממחקר זה כי היהודים המשיכו לגור בירושלים ובאזור שסביב לה עד דיכוי מרד בר כוכבא.{{הערה|1= H. M. Cotton,, 'The Bar Kokhba Revolt and the Documents from the Judaean Desert: Nabataean Participation in the Revolt (P. Yadin 52)',in 'Bar Kokhba reconsidered', Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003. pp. 137-140, and notes 22, 34.}} יובל שחר ערער על הקביעהקביעתה שלהשל כותן וטען כי התעודה מצביעה אמנם על כך שיהודים חיו בטופארכיה Orine, ואיןאך אין לדעת עד איפה היא השתרעה.; בנוסף הוא טען שיש להיזהר מהסקת מסקנות על פי תעודה אחת., וכן שהקבורהושהקבורה בירושלים יכולה להצביע על המשך קבורה בקברי אבות. לדעתו - היישוב היהודי במרחב ירושלים התרוקן כליל לאחר המרד הגדול.{{הערה|1= שחר יובל, 'תוצאות מלחמת החורבן באזור ירושלים – העדות הארכאולוגית', ‫ [[חידושים בחקר ירושלים]] 9, 2003, עמ' 119-121}}
* '''היישוב הכפרי בשועפט''' - בשנת 2006 נחפר אתר של יישוב יהודי בשועפט, תחת ניהולה של רחל בן נתן, שהוקם לאחר מרד החורבן ביוזמת השלטונות הרומאיים, ומראהוהממצאים מראים כי אזור ירושלים (באותו הזמןזמן Orine) לא התרוקן כליל מאוכלוסייה יהודית בעקבות החורבן. על פי העדויות הארכאולוגיות אשר נחשפושנחשפו באתר ניכר כי אוכלוסיית המקום הייתה אוכלוסייה יהודית אמידה, וכי מדובר ביישוב היהודי הגדול ביותר מתקופה זו אשר נחשףשנחשף בקרבת ירושלים. מכיוון שהמטבעות המאוחרים ביותר שזוהו הם מתקופת אדריאנוס ולא נמצאו באתר מטבעות בר כוכבא, הניחה החוקרת כי יישוב זה ננטש לפני מרד בר כוכבא.{{הערה|1= בר נתן רחל וסקלר-פרנס דבי, 'יישוב יהודי באורינה בין שתי המרידות', חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה: קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית ‬, ירושלים 2007–2008, עמ' 54–56 ; : Hannah M. Cotton, 'The administrative background to the new settlement recently discovered near Giv’at Shaul, Ramallah-Shu‘afat road' בתוך: חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה : קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית ‬, ירושלים 2007–2008, עמ' *12-18. ביכובסקי גבריאלה, 'ממצא המטבעות מהחפירות בשועפט (גבעת רחל) סיכום ראשוני'', חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה : קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית ‬, ירושלים 2007–2008, }}
 
===ירושלים הרומית - איליה קפיטולינה===