|
===ירושלים הרומית - איליה קפיטולינה===
בספר השישי של מלחמת היהודים מתאר יוסף בן מתתיהו כיצד חרבה ירושלים לחלוטין בידי הרומאים לאחר המצור; לפי הכתוב החרבת העיר הייתה מדיניות מכוונת, אך בן מתתיהו טוען כי שריפת [[בית המקדש השני]] נעשתה בניגוד לרצונו של טיטוס. בסיכומו של דבר נשארו על עומדם שלושת המגדלים של מצודת העיר: פצאל, היפיקוס, ומרים, וכן וחומתחומת העיר המערבית ששימשו כביצורכביצורים למחנה הלגיון. ירושלים התרוקנה מתושביה, הזקנים והלוחמים נרצחו, בני שבע עשרה נשלחו לעבדות במכרות או ללחום כ[[גלדיאטור]]ים בקרבות ביןבזירה גלדיאטוריםבינם לבין עצמם, או בין גלדיאטוריםבינם לבין חיות טרף. ילדים בני פחות משבע עשרה נמכרו לעבדות.{{הערה|1=יוסף בן-מתתיהו (יוספוס פלוויוס); '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''., מתורגמים מן המקור היווני על ידי י"נ שמחוני, מסדה, 1968 עמודים 424-419}} על מנת לשמור עללשמירת השקט בפרובינקיה הבעייתית נשאר בירושלים הלגיון העשירי. על פי יוסף בן מתיתיהו שכן כל הלגיון בירושלים, אך ייתכן ויחידות שונות וכוחות עזר הוצבו בבסיסים אחרים ברחבי יהודה. אדמות באזור [[מוצא]] הועברו לידי שמונה מאות ותיקי הלגיון (טריארים) שהקימו במקום יישוב בשם "קולוניה אמאוס", שעצם קיומו נשמר בשמו הערבי של המקום [[קאלוניה]]. מעמדה של ירושלים לא השתנה ולא הוטל איסור על יהודים להיכנס אליה או להתגורר בה. איש הכנסייה [[אפיפניוס מסלמיס]] מתאר בקצרה את ירושלים עם ביקורו של הקיסר אדריאנוס, ומתאר אתכשלדבריו ירושלים כעירעיר חרבה, ובה מספר קטן של "בתים עלובים" ובהם כנסייה קטנה ושבעה בתי כנסת.
====הציפיות לבניין מחודש של בית המקדש====
לפי חלק מהמקורות היהודים, בעת ביקורו של אדריאנוס ביהודה, בשנת ב-[[130]], הבטיח הקיסר להקים את ירושלים מחורבותיה ולשוב ולבנות את בית המקדש. אין לדעת עד כמה התכוון לכך הקיסר, ועד כמה שמעו היהודים מהרהורי לבם. יש האומרים כי ה[[שומרונים]] ואף ראשוני ה[[נצרות|נוצרים]] השתדלו אצל הקיסר למנוע את בניית הבית מחדש. כגודל התקווה שעורר אדריאנוס אצל היהודים כך היה גודל מפח הנפש של היהודים משהתברר כי הקיסר אינו מתכוון לבנות את ירושלים ואת בית המקדש. אדריאנוס עצמו לא היה מודע לתקוות שעורר ולאכזבה שבאה בעקבותיהן. במטבע שהטביע נראה הקיסר מקריב קורבן על מזבח, כאשר לצדו אישה (המסמלת את יהודה), וילדים המגישים לקיסר כפות [[תמר (עץ)|תמרים]], אות לשלום ולאחווה.{{הערה|1=[http://www.uni-koeln.de/phil-fak/ifa/zpe/downloads/1988/073pdf/073159.pdf ראו גם R Syme; Journeys of Hadrian; Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, 1988]}}
====ייסודה של איליה קפיטולינה====
|
