פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 6 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
אין תקציר עריכה
=== לידתו ===
[[קובץ:Vanitas-Allegorie Historische Gestalten und Skelett.jpg|250px|ממוזער|יוהרה. תמונה אלגורית מהמאה ה-17 בה נראה אבשלום (ראשון משמאל) עם דמויות היסטוריות אחרות מתבוננים בשלד.]]
אבשלום נולד בעת ש[[דוד]] מלך על [[שבט יהודה]] בעיר בירתו הזמנית - [[חברון]] - ונלחם לבסס את אחיזתו ב[[ישראל]] מול הנאמנים האחרונים לבית [[שאול המלך]]. דוד נשא לאישה ראשונה את [[מיכל]] בת שאול, שלא ילדה לו ילדים. אשתו השנייה הייתה [[אחינעם היזרעאלית]], ממנה נולד בנו הבכור [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]]. אשתו השלישית הייתה [[אביגיל]] אשת [[נבל הכרמלי]], ממנה נולד בנו השני [[כלאב]]. אשתו הרביעית הייתה [[מעכה בת תלמי]] מלך גשור, ממנה נולד אבשלום. בספר פרשנות המקרא "[[המצודות|מצודת דוד]]" כתב רבי [[דוד אלטשולר]] כי "מעכה בת מלך גשור הייתה [[אשת יפת תואר|יפת תואר]], ולקחה דוד במלחמה, ובא עליה קודם שנתגיירה, ונתעברה וילדה את תמר, ואת אבשלום ילדה אחר שנתגיירה" ופירוש ה[[תוספות]] מרחיק לכת וקובע כי "תמר לא הייתה בת דוד אלא מקודם לכן הייתה אמה מעוברת והא דכתיב: כן תלבשנה בנות המלך מעילים, לא משום שהייתה בתו אלא לפי שגדלה בביתו של דוד עם בנות המלך"{{הערה|{{בבלי|קידושין|כב|א}}}}.
 
הפרשנים המאוחרים של [[מדרש תנחומא]] נוקטים גישה מרחיבה וקובעים כי: "שכן מצינו בדוד, על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום, שביקש להרוג אותו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל, ועשה מחלוקת בישראל, ונהרג שמעי [בן גרא] ושבע בן בכרי, ואחיתופל, ומפיבושת, ואיש בשת, והשליט ציבא על כל בית שאול"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/49.htm מדרש תנחומא פרשת כי תצא סימן א]}}.
 
על פי פרשנות אחרת התחתן דוד עם מעכה כחלק ממערכת של בריתות עם שליטים שכנים על מנת לבצר את מעמדו כמלך ישראל{{הערה|[[יהודה איזנברג]], [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/rishonim/david-2.htm שיחה בשמואל ב יד] באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}}. אף על פי שכלאב (הקרוי דניאל בספר [[דברי הימים]]){{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ג|א}}}} היה השני בתור לכתר, הוא - בניגוד לאבשלום - לא תבע את המלוכה. המפרשים מביאים לכך שתי סיבות אפשריות: כלאב נפטר בגיל צעיר, או שלא היה ראוי למלוך מסיבה כלשהי.