איליה קפיטולינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 66:
 
===ירושלים הרומית - איליה קפיטולינה===
בספר השישי של מלחמת היהודים מתאר יוסף בן מתתיהו כיצד חרבה ירושלים לחלוטין בידי הרומאים לאחר המצור; לפי הכתוב החרבת העיר הייתה מדיניות מכוונת, אך בן מתתיהו טוען כי שריפת [[בית המקדש השני]] נעשתה בניגוד לרצונו של טיטוס. בסיכומו של דבר נשארו על עומדם שלושת המגדלים של מצודת העיר: פצאל, היפיקוס, ומרים, וכן חומת העיר המערבית ששימשו כביצורים למחנה הלגיון. ירושלים התרוקנה מתושביה, הזקנים והלוחמים נרצחו, בני שבע עשרה נשלחו לעבדות במכרות או ללחום כ[[גלדיאטור]]ים בקרבות בזירה בינם לבין עצמם, או בינם לבין חיות טרף. ילדים בני פחות משבע עשרה נמכרו לעבדות.{{הערה|1=יוסף בן-מתתיהו (יוספוס פלוויוס); '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', מתורגמים מן המקור היווני על ידי י"נ שמחוני, ‬ מסדה, 1968 עמודים 424-419}} לשמירת השקט בפרובינקיה הבעייתית נשאר בירושלים הלגיון העשירי. על פי יוסף בן מתיתיהו שכןהתמקם כל הלגיון בירושלים, אך ייתכן ויחידות שונות וכוחות עזר הוצבו בבסיסים אחרים ברחבי יהודה. אדמות באזור [[מוצא]] הועברו לידי שמונה מאות ותיקי הלגיון (טריארים) שהקימו במקום יישוב בשם "קולוניה אמאוס", שעצם קיומושאיזכורו נשמר בשמובשם הערבי של המקום: [[קאלוניה]]. מעמדה של ירושלים לא השתנה ולא- הוטלעד איסוראותו זמן, ולא נאסר על יהודים להיכנס אליה או להתגורר בה. איש הכנסייה [[אפיפניוס מסלמיס]] מתאר בקצרה את ירושלים עם ביקורו של הקיסר אדריאנוס,: כשלדבריולדבריו "ירושלים היא עיר חרבה, ובה מספר קטן של "'בתים עלובים"', ובהםביניהם כנסייה קטנה ושבעה בתי כנסת".
 
====הציפיות לבניין מחודש של בית המקדש====
לפי חלק מהמקורות היהודים, בעת ביקורו של הקיסר אדריאנוס ביהודה, ב-בשנת [[130]], הבטיחהוא הקיסרהבטיח להקים את ירושלים מחורבותיה ולשוב ולבנות את בית המקדש. אין לדעת עד כמה התכוון לכך הקיסר ברצינות לדבריו, ועד כמה שמעו היהודים מהרהורי לבם. יש האומרים כי ה[[שומרונים]], ואף ראשוניראשי ה[[נצרות|נוצרים]] הראשונים, השתדלו מאד אצל הקיסר למנועשיימנע אתמבניית בניית הביתהמקדש מחדש. כגודל התקווה שעורר אדריאנוס אצל היהודים - כך היה גודל מפח הנפש של היהודיםשלהם משהתברר כי הקיסר אינו מתכוון לבנות את ירושלים ואת בית המקדש. אדריאנוס עצמו לא היה מודע לתקוותלעוצמת התקוות שעורר, ולעומק ולאכזבההאכזבה שבאה בעקבותיהן. במטבע שהטביע נראה הקיסר מקריב קורבן על מזבח, כאשר לצדו אישה (המסמלת את יהודה), וילדים המגישים לקיסר כפות [[תמר (עץ)|תמרים]], אות לשלום ולאחווה.{{הערה|1=[http://www.uni-koeln.de/phil-fak/ifa/zpe/downloads/1988/073pdf/073159.pdf ראו גם R Syme; Journeys of Hadrian; Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, 1988]}}
 
====ייסודה של איליה קפיטולינה====
העדות העיקרית לייסוד איליה מצויה בחיבורו של [[קסיוס דיו]],{{הערה|1=[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-9809.1969.tb00316.x/epdf LW Barnard; Hadrian and Judaism; Journal of Religious History, 1969 - interscience.wiley.com]}}
{{ציטוט|תוכן=מלחמה לא קטנה ולא קצרה נגרמה כאשר ייסד [[אדריאנוס]] בירושלים עיר במקום זו שהוחרבה, אשר הוא קרא לה גם איליה קפיטולינה, וכאשר הוא הקים במקום מקדש האלוהים, מקדש אחר לזאוס. כי היהודים נזדעזעו מכך שזרים מתיישבים בעירם, ושמקדשי נכר נבנים בה|מרכאות=כן|מקור=קסיוס דיו, תולדות הרומאים, סט: 11-12;}}
כלומר, - הקיסר החליט, לפני פרוץ מרד בר כוכבא, לייסד עיר חדשה על חורבות ירושלים. בעיר התיישבו לא-יהודים ונבנו בה מקדשים פגאניים, כולל באתר שבו עמד [[בית המקדש]]. פרופסור בנימין איזק טוען כי בניית העיר איליה הייתהנועדה למעשה לשימושולשמש שלאת הלגיון ה-10 פרטנסיס שכבר חנה בה, והפיכתושיקום העיר החרבה לקולוניה הפכההיתה אותהצעד למעשהבכוון לאזורהפיכתה גיסלבסיס של חיילות הפרובינקיה.{{הערה|1=ב' איזק, מושבות רומיות ביהודה – ייסודה של איליה קפיטולינה, בתוך: פרקים בתולדות ירושלים בימי הבית השני, ספר זיכרון לא' שליט, ירושלים 1981, עמ' 352-360;}}
 
בשולי אירוע זה מופיעה דמותו של [[עקילס הגר]], [[גיור|גר צדק]] שהתגייר לפני [[מרד בר כוכבא]], בתקופת ה[[תנאים]], מחבר [[אונקלוס#תרגום עקילס לתורה|תרגום עקילס]] של התורה ליוונית, שחובר על דעת [[רבי יהושע]] ו[[רבי אליעזר]]. לפי כללכל הדעות, עקילס היה קרוב משפחתו של הקיסר הרומי [[אדריאנוס]],; לפי אפיפניוס, הקשר המשפחתי של עקילס עם אדריאנוס היה באמצעותקשר נישואיםנישואין בין משפחותיהם. אפיפניוס כותב עוד, כי עקילס נשלח לירושלים בשנה ה-12 לשלטון אדריאנוס (בשנתשנת 129/30130) בהוראת אדריאנוס הקיסר, בתפקיד רשמי, כדי לפקח על בניית העיר האלילית "איליה קפיטולינה" על חורבות ירושלים כקולוניה רומית, והקמתכולל הקמת מקדש אלילי על חורבות [[בית המקדש]].{{הערה|1=Renan Baker, Epiphanius, ‘On Weights and Measures’ §14: Hadrian’s Journey to the East and the Rebuilding of Jerusalem, ZPE 182, (2012), pp. 157-167
[עריכה]}} במהלך אותה השליחות, לפי אפיפניוס, התוודע עקילס מקרוב ליהדות, ולאחר מכןובהמשך התגייר.{{הערה|1=Silverstone, Alec Eli, Aquila and Onkelos (Manchester, England: Manchester University Press, 1931}}
 
====מרד בר כוכבא====
{{ערך מורחב|מרד בר כוכבא}}
'''מרד בר כוכבא''' הוא [[מרד]] שערכו [[יהודים|יהודי]] [[ארץ ישראל]] כנגד שלטון [[האימפריה הרומית]] בימי ה[[קיסרי רומא|קיסר]] [[אדריאנוס]], בין השנים [[132]]–[[136]] לספירה.{{הערה|1=לשנת 136 ראו: W. Eck, ' The Bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View', pp. 79-80.}} בראש המרד עמד [[שמעון בר כוכבא]] אשר זכהשזכה לתמיכת חכמי דורו ובראשם [[רבי עקיבא]]. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכןבהמשך דוכא ביד ברזל. מאות אלפי יהודים נהרגו והיישוב היהודי בארץ ישראל כמעט וחרב. תקופת שלוש השנים שבהן שלט בר כוכבא ב[[ממלכת יהודה]], הייתה לתקופת ה[[עצמאות]] האחרונה של עם ישראל בארצו, עד להקמתה של מדינת [[ישראל]]. לאור ניתוח כל המקורות שנוגעותבנוגע לסיבות שגרמו לפריצתו של מרד בר כוכבא, המחקר רואה בשתי סיבות אפשריות שהובילו למרד: בנייתה של איליה קפיטולינה וגזירת המילה. המחלוקת בין החוקרים היא אילו מסיבות אלה הובילו למעשה לפריצתו של המרד: בנייתה מחדש של ירושלים כעיר אלילית או גזירה מטעם הקיסר האוסרת על המילה – או שמא שתי הסיבות גם יחד.{{הערה|1=The Causes of the Bar KokbaKokhba Revolt H Mantel - The Jewish Quarterly Review, 1968 - JSTOR}}
 
על פי אוסביוס בנייתה של העיר הרומית הייתה למעשה תוצאה של המרד ב[[רומאים]]. עניין זה תואם את מגמותיו של אוסביוס המאמין כי דיכוי המרד באכזריות כזו הוא העונש הראוי ליהודים. זהו רצונו של האל על דחיית בנו המשיח.{{הערה|1=על פי מאמרה של רבקה פישמן-דוקר, מרד בר-כוכבא במקורות נוצריים, בתוך: מרד בר-כוכבא - מחקרים חדשים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 234-235;}} כך משמשת בנייתה של איליה קפיטולינה כהוכחה לטעותה היסודית של היהדות. לעומת זאת, על פי עדותו של קסיוס דיו, הקמתה של איליה קפיטולינה והקמת מקדש [[זאוס]] ב[[הר הבית]] היו הסיבה למרד ולא תוצאות דיכויו, כפי שטוען אוסביוס. ישנם חוקרים "הרמוניסטים" הטוענים כי אין כל סתירה בין העדויות. לדעתם ההכרזה על הקמת העיר אכן הייתה לפני המרד והיא הייתה הגורם הישיר למרד, אולם הצעדים הדרסטיים של הקמת העיר, הסבת שמה של ירושלים לאיליה קפיטולינה, בניית מקדש נוכרי ושינוי שם הפרוביקיה כולה – כל אלה באו לאחר דיכוי המרד.{{הערה|1=Yoram Tsafrir, "Numismatics and the Foundation of Aelia Capitolina – A Critical Review, in: The Bar Kokhba War Reconsidered, P. Schafer (ed.), Tubingen 2003, pp. 31-36;}}