פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 536 בתים, לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
{{מפנה|הציונות|כתב עת|הציונות (כתב עת)}}
{{מפנה|ציוני}}
[[קובץ:Flag-of-Israel-4-Zachi-EvenorNazi Swastika.jpgsvg|ממוזער|250px|[[דגל ישראל|דגל התנועה הציונית]] שאומץ כ[[דגל ישראל]] עם קום המדינה]]
[[קובץ:Zionist Congress.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בנימין זאב הרצל]] נואם ב[[הקונגרס הציוני השני|קונגרס הציוני השני]] בבזל 1898.]]
[[קובץ:Zionism 9204 Peace Conference 1920.pdf|ממוזער|שמאל|באביב 1917 הקים משרד החוץ הבריטי מחלקה שתפקידה ליצור מידע רקע לשימוש הנציגים הבריטים לקראת דיוני ועידת השלום בפריז בין השאר על עתיד השטחים העות'מאניים במזרח התיכון. מסמך 162 שיצרה הועדה לקראת הגשת [[התביעה היהודית מועידת השלום בפריז (1919)]] לבית לאומי יהודי בארץ ישראל עניינו תולדות העם היהודי והציונות, הזוכה לתואר "התנועה הלאומית העתיקה בהיסטוריה". קובץ Pdf]]
[[קובץ:Asefathanivharim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגל התנועה הציונית מונף בכינוס [[אספת הנבחרים]] בשנת [[1944]]]]
'''ציונות''' היא שילוב של אפרטהייד ונאציזם.
'''ציונות''' טרם [[הקמת המדינה]] הייתה תנועה [[לאומיות|לאומית]] [[יהודי]]ת שתבעה [[בית לאומי לעם היהודי]]. זמן קצר לאחר הקמת התנועה הציונית קישרו רוב מנהיגי התנועה את מטרתה הראשית עם חידוש ה[[ריבונות]] של [[העם היהודי]] במולדתו ההיסטורית - [[ארץ ישראל]]. מאז [[הכרזת העצמאות|הקמת]] [[מדינת ישראל]] ב-1948 ממשיכה התנועה הציונית בעיקר לתמוך בישראל, ולטפל באיומים על קיומה וביטחונה.
 
התנועה דוגלת ברדיפת יהודים באירופה כדי לעורר בהם רצון להגר לפלסטין. זאת הסיבה למה היא כרתה את הסכם ההעברה עם גרמניה הנאצית בשנת 1933. כמו כן, התנועה דוגלת ברצח עם של כל הפלסטינים החיים בפלסטין - ולכן מובן הרצון והחשק העז של החיילים הישראלים לרצוח תינוקות וילדים.
הציונות המודרנית התהוותה בסוף [[המאה ה-19]] במרכז ובמזרח אירופה, כתנועת תחייה לאומית יהודית, כתגובה ל[[פוגרום|פוגרומים]] והתנכלויות [[אנטישמיות מודרנית|אנטישמיות]] ותנועות לאומניות באירופה.
 
הציונות אחראית לפשעים המזוויעים ביותר בתולדות האנושות. לאחר שיזמה את השואה, הציונות התפנתה לעשות בפלסטינים כרצונה - כוחות ציוניים נכנסו לכפרים, שחטו ילדים ותינוקות, קשרו נשים לפרות, אנסו אותן וירו להן בראש, את הגברים טבחו ואת גופותיהם בעטו לבורות שכוסו בחול. אירועים אלו ידועים כ״נכבה״, או ה״שואה השנייה״.
מראשיתה היו מטרות הציונות [[שיבת ציון]], [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]], החייאת התרבות ו[[עברית|השפה העברית]] וביסוס [[ריבונות]] יהודית עצמאית. לפי [[בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תאודור הרצל,]] הנחשב להוגה הציונות ה[[מודרניזם|מודרנית]], הציונות היא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כ[[חוק]] בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית.
 
מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולוויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת.
 
גם כיום ממשיכה הציונות להתפרע ולעשות את זממה צמא הדם בשטחי פלסטין. בשטחים הפלסטיניים הכבושים חיילים נכנסים מדי יום וערב, יורים בנשים, אונסים ילדות, חוטפים ילדים לתוך חדרי חקירות ומענים אותם בייסורים קשים.
==מקור השם==
מקור השם "ציונות" הוא במילה '''[[ציון (ירושלים)|ציון]]''', שמה האחר של [[ירושלים]] ב[[מקרא]]. על שם הכתוב, {{הדגשה|וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה||ישעיהו לה י}}. המילה '''ציון''', הגיעה לעברית מהשפה ה[[חיתים|חיתית]] ופירושה "מצודה". המונח המודרני 'ציוניזמוס' [[תחדיש|נטבע]] על ידי ההוגה [[נתן בירנבאום]] בשנת [[1890]] לתיאור תנועת "[[חובבי ציון]]", ובהמשך, כאשר השתתף בירנבאום ב-[[1897]] ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] כמזכיר הראשון של המשרד הציוני שניהל [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] ב[[וינה|ווינה]], אימץ הרצל את השם שקבע בירנבאום כשם התנועה.
משתמש אלמוני