יונדב בן שמעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
שיפוצים + העברה של תוכן עודף מגוף הערך להערות השוליים להקלת הקריאה.
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 3:
 
==משפחתו==
יונדב בן שמעה אחי דוד, היה אחיו של יהונתן מגיבורי דוד<ref>{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|כא|כא|קצר=כן}}. בספרו [[קדמוניות היהודים]], מייחס [[יוסף בן מתתיהו]] את המעורבות במעשה אמנון ותמר ליהונתן בן שמעה. ראו יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], 2002, עמ' 243-241. על שוני זה בשמותיו ראו: [[שמעון בר אפרת]], '''מקרא לישראל שמואל ב''', ירושלים, [[הוצאת מאגנס|מאגנס]], 1996, עמ'131. וראו גם: [[משה צבי סגל]], '''ספרי שמואל''' ,ירושלים, קריית ספר, 1987, עמ' שי</ref>}}, ובן דודם של בני המלך ובכללם אמנון, [[תמר (בת דוד)|תמר]] ו[[אבשלום]]. מלבד קרבתו המשפחתית למלך דוד ולבניו הוא היה גם בן משפחה של בעלי תקפידים מרכזיים בממלכה, הוא בן דודו של [[יואב בן צרויה]], שר הצבא, ושל אחיו הגיבורים [[אבישי בן צרויה|אבישי]] ו[[עשהאל בן צרויה|עשהאל]] וכן היה בן דודו של [[עמשא בן יתר]] מגיבורי דוד.
 
==דמותו==
יונדב נזכר כרעו של אמנון, בנו בכורו של דוד. '''רֵעַ''' במקרא הוא לעיתים ידיד או אהוב<ref>{{הערה|ראו {{תנ"ך|שיר השירים|ה|א|קצר=כן}}, {{תנ"ך|שיר השירים|ה|טו|ללא=פרק|קצר=כן}}. וראו עוד חיים חיון, מדוע ביקש אמנון דווקא לביבות? - על הזיקה בין סיפור אמנון ותמר לשיר השירים, '''על הפרק''' : כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים, אוקטובר 1998, גיליון 15.</ref>}} וכן איש קרוב המייעץ לאדם בבעיות ובלבטים (כגון רעי איוב), אך בסיפור [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ו[[תמר (בת דוד)|תמר]] כנראה מדובר בנושא תואר בחצר המלך ובעל תפקיד יועץ קרוב לבני המלוכה. כפי שנראה מהיקרויות נוספות של התואר "רעַ המלך" או "רֵעֶה המלך"<ref>{{הערה|כגון {{הדגשה|וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּלֶךְ|{{תנ"ך|מלכים א|ד|ה|קצר=כן}}}}, {{הדגשה|וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעַ הַמֶּלֶךְ|{{תנ"ך|דברי הימים א|כז|לג|קצר=כן}}}}, שם נמנה [[חושי הארכי]] עם פקידים אחרים במערך הפקידותי של דוד וכמסופר בספר שמואל ב אף ייעץ לבנו אבשלום. גם אצל ה[[כנענים]] היו פקידים כאלה ואף ב[[מכתבי אל-עמארנה]] נזכר תואר כזה.</ref>}}. תואר זה של: '''רֵעַ''', מלווה בתיאור המחבר המקראי את יונדב בתואר: {{ציטוטון|'''אִישׁ חָכָם מְאֹד'''}}, מצביע על רֵעַ במשמעות יועץ.{{הערה|[[שמואל אברמסקי]], '''עולם התנ"ך, שמואל א''', דודזון עתי, 1993, עמ' 123.}}
 
חוכמה נחשבת במקרא בדרך כלל לתכונה חיובית, מוסרית ואף דתית <ref>{{הערה|לדוגמה {{הדגשה|רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם|{{תנ"ך|משלי|א|ב|קצר=כן}}}}</ref>}}'''.''' אך בסיפור אמנון ותמר תפקד יונדב כחכם להרע, ויעץ עצה המביאה לתוצאות בלתי מוסריות. דמותו של יונדב מנוגדת לדמותו של אמנון המעמיד פני חולה. אמנון נעזר ביונדב כדי להפגש עם תמר מושא תשוקתו. אמנון משתמש בכוח ואילו יונדב משתמש במוח.{{הערה|שמעון בר-אפרת, '''העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא''', תל אביב, ספרית הפועלים, 1979, ע"מ 109.}}
 
==עצת יונדב לאמנון==