דוד ריב – הבדלי גרסאות

נוספו 25 בתים ,  לפני שנתיים
הגהה, נקודה בסוף פסקה, מיקוף, סקריפט החלפות (על ידי), החלפת גרשיים במירכאות
(הגהה, נקודה בסוף פסקה, מיקוף, סקריפט החלפות (על ידי), החלפת גרשיים במירכאות)
ריב נשוי ואב לשניים, מתגורר ב[[תל אביב]].
 
דוד ריב נולד ברחובות בשנת 1952. אביו היה ממייסדי אגף כוח אדם בצה"ל, ובמחצית השנייה של [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] שהתה המשפחה באנגליה, שם השלים האב דוקטורט. לאחר שובה, התיישבה המשפחה ברמת-השרון. את עיסוקו באמנות החל ריב בנעוריו. בתיכון למד אמנות אצל רפי לביא. כמו כן הושפע על- ידי שמעון צבר, אמן, סופר ועיתונאי שהיה חבר של הוריו. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] שירת בצה"ל בגדוד השריון מס' 74 ונפצע במלחמת יום-הכיפורים.  לאחר לימודיו בבצלאל נסע לניו יורק, ארצות הברית ובשנת 1982 שב לישראל. בשנת 1983 הציג במסגרת תערוכה בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות עבודה שהכילה את צבעי דגל אש"ף ודגל ישראל. קבוצה גדולה של עבודות נוצרו על פי תצלומיו העיתונאיים של מיקי קרצמן. במהלך שנות ה-2000 החל ריב להציג גם יצירות במדיום הצילום.
 
חלק ניכר מציוריו של ריב, החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], עושים שימוש בדימויים מן המציאות הפוליטית הישראלית. הוא עושה שימוש בתצלומי עיתונות וטלוויזיה, אותם הוא מעבד לציורי אקריליק, תוך שימוש בצבעוניות עזה ובסגנון ציור שטוח. בין עבודותיו הידועות סדרת ציורי ה"קו הירוק" (1986-1985), שני ציורי "Camel Time" משנת 1989 ועוד.
 
==פרסים ומלגות==
* 1983 - [[פרס ז'אק וגניה אוחנה לאמן ישראלי צעיר]], [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]
* 1994 - [[פרס סנדברג]] לאמנות ישראלית, [[מוזיאון ישראל]], ירושלים
* 1996 - [[פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית]], מוזיאון תל אביב לאמנות
* 2009 - [[פרס דיזנגוף]]
* 2013 - [[פרס רפפורט]] לאמן ישראלי בכיר.
 
==השכלה==
* 1968-721972 ב'- בי"ס תיכון רמת השרון אמנות עם רפי לוי
* 1978-1975 - בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
 
==הוראה==
* 1986-1983 - הסדנה לאמנות, יבנה
* 1999-1986 - בית הספר לאמנות הציור בתל אביב ע''"ש מרגושילסקי, תל אביב-יפו
* 1990 - אוניברסיטת חיפה, חיפה
* 2007-2003 - בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, המחלקה לאמנות.
 
==תערוכות יחיד נבחרות==
* 2008 בית האמנים, תל אביב
* 2009 [[גלריה גבעון]], תל אביב
* 2011 בית האמנים, תל אביב
* 2014 "300 60 48", מוזיאון תל אביב (אלן גינתון, אוצרת)
}}