משה גיאת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: תקלדה |
|||
שורה 25:
==ביוגרפיה==
משה גיאת נולד ב[[שכונת התקווה]] בתל אביב למשפחה של יוצאי [[תימן]]. מגיל 8 הופיע במשותף באירועים עם [[עפרה חזה]], [[רמי דנוך]] ו[[אבנר גדסי]]. הוא הופיע גם עם אחיו התאום אהרון, שנהרג בגיל 15 בתאונת דרכים{{הערה|חבצלת דמארי, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1981%2F04%2F14&id=Ar02008&sk=CD3A21F8 זמר תימני שר גם באידיש], בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]], 14 באפריל 1981}}. כצמד זכו האחים בתחרות כישרונות צעירים מטעם [[מעריב לנוער]] וארגון [[ויצו]]{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1968%2F10%2F11&id=Ar00401&sk=234A5609 8 מילגות הוענקו בתחרות כישרונות של מעריב לנוער], בעיתון מעריב, 11 באוקטובר 1968}}. הוא שרת בצה"ל ב[[להקת הרבנות הצבאית]] והפך לסולן בלהקה. כמפקד הלהקה היה מי שקיבל לשורותיה בין היתר את הזמר [[ציון גולן]]. גיאת היה לזמר הראשון ממוצא תימני שהתקבל לשירות בלהקת הרבנות הצבאית.
לאחר שחרורו מצה"ל החל ללמד מוזיקה בבתי ספר
בשנת 1982 השתתף ב[[פסטיבל הזמר המזרחי]] עם שירו "חלומות".ב-1984 השתתף בסרט [[כאסח]] לצד שורה של זמרים שהופיעו בתפקיד עצמם כ[[אהרון עמרם]], [[חיים משה]], [[זוהר ארגוב]] ו[[חופני כהן]].
שורה 33:
בעקבות תהליך של התאדקות דתית, הפסיק להופיע בפני קהל מעורב. מאמצע שנות ה-90 החל לפנות לקהל המסורתי-דתי ועבר להתגורר עם משפחתו ב[[ירושלים]].
גיאת היה פעיל רבות בשנות ה-80 וכונה "זמר קסטות". הוא זכה למעט הופעות בתקשורת, אך תקליטיו נמכרו רבות והוא נהג להופיע באירועים משפחתיים ובמועדוני הזמר המזרחי. בין שיריו הבולטים:"נורה נורה", "פעמון זהב", "נגילה הללויה" "יומה יומה", ו"השקיני יין". הוא הוציא מעל ל-20 אלבומים לאורך הקריירה. לאורך הקריירה הופיע בין היתר ב[[תימניאדה]] ובפני קהילות יהודיות בעולם. גיאת שילב בין שירה תימנית מסורתית, שירה בעברית בסגנון עדות המזרח, מוזיקה חסידית ואף שר ב[[אידיש]].
==דיסקוגרפיה==
| |||