רמב"ם – הבדלי גרסאות

| מקום פעילות = [[קהיר]] שב[[מצרים]]

| תפקידים נוספים = יועץ ורופא אישי של מלך מצרים

| תלמידיו = בנו ר' [[אברהם בן הרמב"ם]], ר' [[יהונתן הכהן מלוניל]], ר' [[יוסף בן יהודה אבן עקנין]] ורבים אחרים

| חיבוריו = [[מילות ההגיון]], [[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשנה]], [[משנה תורה]], [[אגרות הרמב"ם|אגרות]], [[תשובות הרמב"ם|תשובות הלכתיות]], [[מורה הנבוכים]], כתבים רפואיים וכתבים שאבדו או נשמרו רק בחלקם.

הרמב"ם מנה את ה[[אמונה באלוהים]] ובכך ש[[חמישה חומשי תורה|התורה]] ניתנה מהשמים כ[[עיקרי האמונה היהודית|י"ג העיקרים]], שהכופר בהם "הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1667 מתוך שלושה עשר עיקרי אמונה], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}}.

 

 

הרמב"ם ראה בסגנון החיים האידיאלי חיי [[תורה ועבודה]], חיים של תורה שיש עמה מלאכה, וכך ראה גם את עבודתו כרופא. יתרה מזאת, הוא ביקר בספריו קשות לומדי תורה{{הערה|1=למשל, פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת אבות, פרק ה', משנה ו'}} שנסמכו על קופת הציבור, שעושים את התורה "קרדום לחפור בו" ואמר עליהם שהם [[חילול השם|מחללים שם שמים]]. עמדה זו של שלילת הפרנסה מתרומות הוא פסק להלכה ולא ראה בה הדרכה בלתי מחייבת, אלא איסור מן התורה: {{ציטוטון|כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה - נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה, וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות.}}{{הערה|[[משנה תורה]], [[s:רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג#הלכה י|הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה י]].}}

את ה[[נבואה]] ראה כדרגה העליונה ביותר שאליה יכול האדם להגיע, ואליה עליו לשאוף כל חייו. הגעה לדרגה זו היא באמצעות השכל. הנביא שנבואתו היא השלמה ביותר הוא [[משה|משה רבנו]], שבו ראה הרמב"ם מופת ודגל לכל הדורות.

 

 

=== בריאות הגוף והנפש ===

למעשה רק יהודי תימן הסתמכו על הרמב"ם כפוסק יחיד, אם כי חלק גדול מ[[פסק הלכה|פסקי ההלכה]] המקובלים בקהילות היהודיות מתבססים בעקיפין על פסקיו, שכן רבי [[יוסף קארו]] ראה ברמב"ם את אחד משלושת מקורות הפסיקה המרכזיים של ה[[שולחן ערוך]] (לצד פסיקות ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]]).

 

 

ל"מורה נבוכים" נודעה השפעה על הוגים נוצרים באירופה, ובפרט תאולוגים נוצרים (כמו [[תומאס אקווינס]], שהעריך אותו במיוחד, האפיפיור [[הונוריוס הרביעי]], שהוציא כתב הגנה על "מורה נבוכים", [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|גוטפריד לייבניץ]] ועוד) שהתעניינו בפילוסופיה היוונית הקלאסית, ובאופן שבו היא נתפסת בקרב מאמינים [[מונותאיזם|מונותאיסטים]]. פילוסופים מודרניים, יהודים ונוצרים, עסקו בהגותו ופיתחו אותה.

== קישורים חיצוניים ==

{{מיזמים|ויקיטקסט=מחבר:רמב"ם|שם ויקיטקסט=רמב"ם|ויקישיתוף=Category:Maimonides|שם ויקישיתוף=רמב"ם|ויקיציטוט=רמב"ם|ויקימילון=רמב"ם}}

* [http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif034.htm הרמב"ם - מסמך רקע], מוגש למליאת הכנסת לרגל ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 800 שנה לפטירת הרמב"ם, מתוך אתר [[הכנסת]].

* {{אוצר ישראל|ו|186|מַיְמוּנִי, משה בן ר' מימון הספרדי (רמב"ם)|עמודים=176–184}}