שיעור פריון כולל – הבדלי גרסאות

המדד מתבסס על חישוב יחס בין מספר הנולדים ב[[שנה]] מסוימת לבין [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] הנשים הנמצאות בגיל הפריון. מקובל בעולם, כי גיל הפריון ייחשב לגילים 15-49, בעוד שב[[ארצות הברית]] מקובל לראות בגילים 15-44 כגיל הפוריות. את גיל הפוריות מחלקים לקבוצות גיל המונות כ-5 שנים כל אחת. עבור כל קבוצת גיל כזו אנו מחשבים את '''שיעור הפריון הסגולי'''. שיעור הפריון הסגולי הוא מספר התינוקות אשר נולדו בשנה מסוימת לאימהות באותה קבוצת גיל, '''לחלק''' למספר הנשים באותה קבוצת גיל בשנה הנבדקת. כך, למשל, אם בשנה מסוימת היו 30,000 לידות לאימהות בגילים 20–24, ומספר הנשים הכולל בקבוצת גיל זו הוא 200,000 - הרי ששיעור הפריון הסגולי עבור קבוצת גיל זו הוא 30,000/200,000 = 0.15 . מאחר שמקובל לחשב שיעורי פריון סגולי עבור כל 1,000 נשים בקבוצת הגיל הרלוונטית הרי שהפריון ל-1000 נשים הוא 150. על מנת לקבל את שיעור הפריון הכולל מחברים את שיעורי הפריון הסגולי עבור כל אחת מקבוצות הגיל ואת התוצאה מכפילים פי 5 .

יש להבחין בין שיעור הפריון לבין [[שיעור ילודה|שיעור הילודה]] . שיעור הילודה מתאר את מספר הנולדים בשנה מסוימת ל-1,000 נפש ועל אף שהוא מושפע, בין השאר, גם משיעור הפריון, הוא מושפע גם מגיל האם בלידה ומ[[פירמידת גילים|מבנה שכבות האוכלוסייה]] (שיעור קבוצת האמהות הפוטנציאליות מתוך כלל האוכלוסייה). במידה לא פחותה משפיעים תוחלת החיים ומבנה הגילים גם על שיעור ה[[תמותה]]. בשל סיבות אלו, שיעור הפריון הכולל (כפי שהוא מחושב) הוא מדד טוב יותר לשינויים בדפוסי הילודה מאשר שיעור הילודה. למעשה, מדד הפריון מנבא מה יהיה גודלו של הדור הבא של שכבת הגיל היולדת ביחס לזה של קבוצת הגיל הנוכחית.