הצהרת תובע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 6:
תקופת המעצר בין סיום החקירה לבין הגשת כתב האישום נקרא בשמות שונים, כמו "מעצר גישור", "מעצר מגשר", "שלב הדמדומים", "קו התפר", "בין השמשות" ו"ימי הביניים". תקופה זאת מיועדת להכנת כתב אישום והגשתו. במהלך תקופה זאת יכול פרקליט המכין את כתב האישום להורות על השלמת החקירה בעניין כלשהו, אולם המשטרה אינה יכולה לנצל ימים אלו להמשך החקירה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/13/110/083/w01/13083110.w01.htm בש"פ 8311/13]}}. השופט [[יצחק עמית]] הביע עמדה שפעולות השלמת חקירה שגרתיות יכולות להתבצע במהלך מעצר גישור, אולם חקירה מחודשת של החשוד מחייבת בקשה מחודשת מהשופט להאריך את מעצרו כחשוד{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/14/700/012/e02/14012700.e02.htm בש"פ 1270/14]}}.
 
על פי פסיקת [[בית המשפט העליון]], על התובע להצהיר על בסיס בדיקה אישית של חומר הראיות כי יש מקום לכאורה להגיש בתיק כתב אישום ולבקש מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. כלומר, כדי לעמוד בדרישה שנקבעה בפסיקה על הרשות החוקרת לאסוף חומר ראיות שעל בסיסו יוכל התובע להצהיר כי קיימת לכאורה עילה למעצר עד תום ההליכים וכי "טיבו הצפוי של כתב אישום כזה מניח הסתברות גבוהה לצורך במעצר עד תום ההליכים"{{הערה|בש"פ 8845/04 אלטויל נ' מדינת ישראל}}. בנוסף, בית המשפט יורה על מעצר גישור רק מקום "שבו פרשה בפניו התביעה, ולו באופן כללי, את התשתית הראייתית העיקרית על בסיסה יתבקש בהמשך המעצר עד תום ההליכים"{{הערה|בש"פ 6829/07 מדינת ישראל נ' פרנקל, פסקה 5, 9 באוגוסט 2007}}. עם זאת, הצהרת התובע, על פהפי החלטה של השופטת [[אילה פרוקצ'יה]] אינה נדרשת לכלול פירוט של האישומים הצפויים, דבר המקשה על העצור להאבק נגד מעצר הגישור{{הערה|דוד ברהום, [http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat/2007/313-328.pdf "ימי הביניים" בחוק המעצרים: על נוסחה של הצהרת תובע בשלב מעצר גישור בטרם הגשת כתב אישום], עלי משפט ו, תשס"ז}}.
 
==היסטוריה==