ספייק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MathKnight (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
|פיתוח=[[ישראל]]
|יצרן= {{דגל|ישראל}} [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]]{{ש}}{{דגל|האיחוד האירופי}} [[יורו-ספייק]]
|עלות יחידה=500 אלף {{ש"ח}}
|הנעה=[[מנוע רקטי]]
|משקל= 14–50 ק"ג (תלוי בדגם)
|אורך= 1.20–1.67 מטר (תלוי בדגם)
|קוטר= 130–170 מ"מ (תלוי בדגם)
|מוטת כנפיים=
|מהירות=
|טווח=תלוי בדגם, 2.5–8 ק"מ בדגמים הרגילים,{{ש}} 5.5–10 ק"מ בדגם "גיל 2",{{ש}}25–30 ק"מ בדגם "תמוז"
|גובה טיסה=
|ראש קרבי=[[מטען חלול|חלול נ"ט]] טאנדם
|מרעום=
|הנחיה= אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
|פלטפורמת שיגור=חצובה קרקעית (מופעלת על ידי חייל יחיד), מתקן שיגור ייעודי מעל גבי רכב או [[רק"ם]], [[מסוק קרב]] או [[כלי שיט]]
שורה 52:
|-
! SPIKE-LR
| טווח ארוך
| גומד
| 4,000 מטר
שורה 58:
|-
! SPIKE-LR II
| טווח ארוך
| גיל 2
| 5,500 מטר{{ש}}10 ק"מ (אלחוטי)
שורה 64:
|-
! Spike-ER
| טווח מורחב
| פרח בר
| 8,000 מטר
שורה 70:
|-
! Spike-NLOS
| טווח מורחב
| תמוז{{הערה|שם=טיל התמוז נחשף|{{nrg|אמיר בוחבוט|הנשק הסודי של צה"ל: טיל התמוז נחשף|179/476|18 בנובמבר 2010|1|2}}.}}
| 25-30 קילומטר
שורה 85:
[[קובץ:Spike LR 3.jpg|ממוזער|250px|ימין|משגר Spike-LR "גומד"]]
לטילים מערכת "שיגור רך". מערכת זו עושה שימוש במנוע עזר רקטי קטן, כדי לשגר את הטיל מתוך הזביל, בשלב הראשוני של המעוף. רק לאחר שהטיל מתרחק מעט מנקודת השיגור, מופעל [[מנוע רקטי|המנוע הרקטי]] הגדול והעיקרי, המספק דחף לטיל במשך שארית המעוף, עד לפגיעה במטרה. שיטת "שיגור רך" מוסיפה מעט על משקל הטיל ומצריכה התחשבות מיוחדת בתכנון מערכת פרישת הסיב האופטי, אך מנגד היא מוסיפה שני יתרונות למערכת: הראשון, השיטה מצמצמת את פלומת האבק והעשן הנוצרים סביב המשגר ברגע השיגור ובכך מקטינה את הסיכון שהיורה יתגלה על ידי האויב. השני, השיטה מאפשרת לירות את הטיל מתוך מבנה סגור (כגון שיגור דרך חלון, מתוך חדר) מבלי להסתכן בכך שהדף המנוע הרקטי העיקרי יפגע בלוחמים נוספים הנמצאים באותו חלל סגור.
כאשר הטילים נורים על ידי [[חיל רגלים|חי"ר]] מעל גבי חצובה, אותה מערכת שיגור משמשת לכל חמשת הטילים. מערכת השיגור מורכבת מיחידת בקר שיגור, [[כוונת]] [[הדמאה תרמית]] ו[[חצובה]]. ליחידת השיגור שתי כוונות: כוונת CCD ליום עם הגדלה X10 וכוונת IIR הדמאה תרמית, [[תת-אדום]]) ליום ולילה ולכל תנאי מזג אוויר. משקל יחידת השיגור ללא טיל הוא כ-13 ק"ג ועם טיל משקלה הכולל הוא כ-26 ק"ג. חייל יחיד יכול לשאת עד שני טילים במנשא על גבו כשמדובר ב-LR ו-MR,
ויכול לשאת 3–4 טילים על גבו כשמדובר בטיל ה-SR זאטוט.
[[קובץ:Spike cutaway diagram.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיאגרמת חתך של טילי 'LR, MR']]
שורה 95:
=== מערכת שיגור "פרא" ===
{{הפניה לערך מורחב|פרא (רכב קרבי משוריין)}}
[[
ה'''פרא''' הוא [[רכב קרבי משוריין]] המבוסס על [[תובה|תובת]] ה[[מגח]] ([[M48 פטון]]) האמריקאי, שמצויד בצריח מוגדל המכיל משגר טילי תמוז בעל 12 זבילים. [[התעשייה הצבאית]] התקינה בטנק משגר מתרומם ומערכת תצפית עבור טילי התמוז. הן המשגר והן המגדל המכיל את מערכת הכוונות מתקפלים אל תוך הצריח הממוגן, ומאפשרים איתור מטרות והשמדתן תחת אש אויב. עקב סודיות הכלי וכדי להטעות עוברי אורח טועים, מותקן על צריח הטנק [[תותח דמה]], על מנת שיראה כטנק רגיל. טעינת המשגר מבוצעת כאשר הוא מקופל בתוך הצריח, דרך דלת גדולה בצדו האחורי של הצריח.
שורה 102:
=== מערכת שיגור במסוקי קרב ===
[[
ה"תמוז", הגרסה של ה-Spike-NLOS ש[[רפא"ל]] התאימה במיוחד ל[[צה"ל]], ניתן לשיגור גם מ[[מסוק קרב]] שעבר התאמה מיוחדת לכך, כולל התקנת משגר ייעודי שנקרא "מחצלת" ו[[אנטנה]] ייעודית המאפשרת לטייס המפעיל לשלוט בטיל.
שורה 111:
אחרי השיגור, הטיל נע במסלול קשתי עד לפגיעתו במטרה. למסלול תעופה שכזה יתרונות לצד חסרונות:
* מחד, מאפשר מסלול זה לפגוע בחלק העליון של ה[[רק"מ]], שם יש בדרך כלל פחות [[מיגון]] מאשר בחזית הרק"מ, וכך גדל הסיכוי שפיצוץ הראש הקרבי של הטיל יצליח לחדור לתוך הכלי ולהשמידו.
▲* מחד, מאפשר מסלול זה לפגוע בחלק העליון של ה[[רק"מ]], שם יש בדרך כלל פחות [[מיגון]] מאשר בחזית הרק"מ, וכך גדל הסיכוי שפיצוץ הראש הקרבי של הטיל יצליח לחדור לתוך הכלי ולהשמידו.
* בנוסף לכך, העובדה שהטיל במעופו עולה ולא טס בקו ישר, מספקת ליורה תמונה טובה יותר של שדה המטרות ומרחיקה את הטיל ממכשולים קרקעיים שעלולים להפריע למעופו, כגון עצים או גדרות.
* מאידך, מסלול תעופה "קשתי" שכזה מגדיל את זמן המעוף של הטיל עד למטרה. הגדלת זמן המעוף מצמצמת את הטווח המקסימלי של הטיל ובנוסף לכך מגדילה את פרק הזמן שבו יכולה המטרה לזהות את הטיל הטס לכיוונה ולהפעיל כנגדו אמצעי-נגד.
שורה 127 ⟵ 126:
|פיתוח={{דגל|ישראל||+}}
|יצרן= {{דגל|ישראל}} [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]]
|עלות יחידה=כמה מאות אלפי דולרים לטיל
|הנעה=[[מנוע רקטי]]
|משקל=
|אורך=
|קוטר=
|מוטת כנפיים=
|מהירות=
|טווח=25 ק"מ
|גובה טיסה=
|ראש קרבי=טאנדם [[מטען חלול|חלול]]
|מרעום=
|הנחיה= אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
|פלטפורמת שיגור={{סמל|חיל התותחנים|15}} [[רק"מ]]: "חפיז" ו"[[פרא (נגמ"ש לחימה)|פרא]]".{{ש}}{{סמל|חיל האוויר הישראלי|20}} [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] של [[צה"ל]]: [[AH-1 קוברה]] ("צפע"), [[AH-64 אפאצ'י]] ("פתן" ו"שרף")
שורה 159 ⟵ 158:
|-
! טווח
| 200-2,500-4,000 מטר
|-
! משקל טיל במטול
שורה 167 ⟵ 166:
| 9 ק"ג
|-
! משקל סוללה
| 1 ק"ג
|-
! משקל חצובה
| 3 ק"ג
|-
שורה 178 ⟵ 177:
! אורך מטול
| 1,200 מ"מ
|-
! פעולה
| שגר ושכח, שגר צפה ועדכן
שורה 200 ⟵ 199:
{|class="toccolours" border="0" cellpadding="3" bgcolor="#f0fff0" style=" margin: 0 1em 1em 0;" align="center"
|-
| '''מדינה'''
| '''דגל'''
| '''הערה'''
שורה 214 ⟵ 213:
| [[צ'ילה]]
| [[קובץ:Flag of Chile.svg|גבול|ימין|30px]]
| 2600 טילים
|-
| [[קולומביה]]
| |||