האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: קישורים פנימיים
שורה 1:
[[קובץ:NPT Participation.svg|ממוזער|350x350px|בירוק - מדינות החתומות על האמנה, באדום - מדינות שאינן חתומות על האמנה]]'''האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני''' (ב[[אנגלית]]: '''Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons''' או '''Nuclear Non-Proliferation Treaty''', הידועה גם ב[[ראשי תיבות]] '''NPT''' או '''NNPT''') היא [[אמנה בינלאומית]] שמטרתה להגביל הפצת [[נשק גרעיני]]. האמנה נחתמה לראשונה ב-[[1 ביולי]] [[1968]]. נכון לשנת 2007 אישרו את האמנה 189 מדינות בעולם, חמש מתוכן חמושות בכלי נשק גרעיניים: [[ארצות הברית]], [[הממלכה המאוחדת]], [[צרפת]], [[רוסיה]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] (חמש החברות הקבועות ב[[מועצת הביטחון]]). רק חמש מדינות בעולם אינן חתומות על האמנה: [[הודו]], [[פקיסטן]], [[ישראל]], [[קוריאה הצפונית]] ו[[דרום סודאן]]. הודו ופקיסטן חמושות בכלי נשק גרעיניים ואף ביצעו ניסויים פומביים בכלי נשק אלה. מדינת ישראל נוקטת במדיניות של [[עמימות (מדיניות)|עמימות]] בכל הנוגע ל[[מדיניות הגרעין של ישראל|תוכנית הגרעין שלה]], אך לפי דיווחים שלא אושרו מחזיקה במאות פצצות אטום, משגרים ו[[הצוללות מסדרת דולפין|צוללות תוצרת גרמניה]] היכולות לשאת נשק גרעיני. קוריאה הצפונית אישררה את האמנה אולם מאוחר יותר הפרה את מחויבויותיה על פי האמנה וביטלה את חתימתה. דרום סודאן היא המדינה הצעירה ביותר באו"ם.
 
ההצעה לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני הוצעה על ידי [[אירלנד]] והמדינה הראשונה שחתמה עליה הייתה [[פינלנד]]. בכינוס שנערך ב-[[11 במאי]] [[1995]], ב[[ניו יורק]], החליטו הצדדים לאמנה להאריך את תוקפה של האמנה ללא מועד סיום וללא תנאים. אמנת ה-NPT מורכבת ממבוא ואחריו 11 פרקים. אף שהמונח "יסודות" אינו מופיע באמנה, הפרשנות המקובלת לאמנה מצביעה בדרך כלל על שלושה יסודות: אי-הפצה, [[פירוק נשק]] וזכות לשימוש בטכנולוגיה גרעינית לצורכי שלום.{{הערה|1=[http://www.indonesiamission-ny.org/issuebaru/Events/opening_npt.htm הערות פתיחה של שגריר אינדונזיה בוועידת החברות באמנה בשנת 2005]}}