קלאודיוס גלנוס – הבדלי גרסאות

הקטע המפורט ביותר הוא זה שבחיבור "De Usu Partium", יצירה שחוברה בין 169 ל-176 לספירה. ההתייחסות כוללת ביקורת על [[בריאת העולם]] על פי [[משה]] ונמצאת באמצע דיון על אורכם של ה[[ריסים]].{{הערה|שם=שטרן 306}} בדיון זה נמצא מה שגלנוס חושב כהבדל המשמעותי בין דעתו של משה לזו של [[אפלטון]] והיוונים האחרים כשהם עוסקים בשאלות טבע:{{הערה|שם=שטרן 307|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 307}} למשה, "זה היה מספיק לומר שאלוהים יצר בכח רצונו את הרכב החומר", ואילו היוונים חושבים "שדברים מסוימים הם בלתי אפשריים על פי הטבע" ושאלוהים רק "בוחר בטוב ביותר מהאפשרויות הקיימות".{{הערה|Galenus, '''De Usu Partium''', XI, 14|שמאל=כן}} הרמב"ם ענה לקטע זה בפרק כ"ה של ספרו "פרקי משה".{{הערה|1= [https://www.sefaria.org.il/Iggerot_HaRambam%2C_Maamar_Neged_Galinos.1?lang=he&with=all&lang2=he איגרות הרמב"ם, מאמר נגד גאלינוס]}}

ארבע ההתייחסויות האחרות של גלנוס ליהודים עוסקות בעיקר בשתי תכונות המאפיינות אותם, הנפוצות בקרב היהודים וגם הנוצרים. אלו הן קבלת הכל על ידי אמונה ונאמנות עיקשת לתורתם. שניים מהקטעים מקורם בחיבור "De Pulsuum Differentiis". הם מופיעים בקשר לביקורתו של גלנוס על [[ארכיגנס]] {{אנג|Archigenes}}, רופא מפורסם מהדור הקודם, על כך שטען טענה מסוימת מבלי שהביא לה הוכחות.{{הערה|שם=שטרן 307}} גלנוס טוען שהיה הרבה יותר נכון להוסיף לטענה "הסבר מתאים, אם לא הוכחה משכנעת...כי אדם לא צריך מההתחלה, כאילו הגיע לבית מדרשם של משה ו[[ישו]], לשמוע אודות חוקים שלא הוכחו, הנוגעים לנושא שבו זה הכי לא ראוי".{{הערה|Galenus, '''De Pulsuum Differentiis''', II, 4|שמאל=כן}}

הקטע השני מאותו חיבור הוא התקפה על הדוגמטיזם של האסכולה, הבא לידי ביטוי בדבקות בלתי כשירה לתורה מסוימת. גלנוס משוה את זה לדבקותם של היהודים והנוצרים לאמונותיהם:{{הערה|שם=שטרן 308|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 308}} "קל יותר להורות דברים חדשים לחסידיהם של משה וישו מאשר לרופאים ולפילוסופים הנצמדים לאסכולות שלהם".{{הערה|Galenus, '''De Pulsuum Differentiis''', III, 3|שמאל=כן}}

באחד מחיבוריו מציין גלנוס בפירוש שביקר בארץ ישראל.{{הערה|Galenus, '''De Simplicium Medicamentorum Temperamentis ac Facultatibus''', IX, 1:2; 3:8|שמאל=כן}}

הוא מזכיר בחיבור את "הנהר בסביבת [[יריחו]] הנקרא '[[ירדן]]'" ומציין שהמלח באזור [[ים המלח]] נקרא "סדומי", על שם ההרים הסובבים את האגם שנקראים "[[סדום]]".{{הערה|Galenus, '''De Simplicium Medicamentorum Temperamentis ac Facultatibus''', IV, 20|שמאל=כן}}

בחיבור זה הוא מתייחס מספר פעמים לים המלח.{{הערה|Galenus, '''De Simplicium Medicamentorum Temperamentis ac Facultatibus''', IV, 20; IX, 2:10; XI, 2:10|שמאל=כן}} הוא מתאר בו את מימיו של האגם שב"סוריה-פלשתינה", המכונה "הים המת" וגם "אגם האספלט", ומדגיש את יופיו של האספלט שלו ומציין את איכויותיו התרופתיות. מחיבורים אחרים שלו{{הערה|Galenus, '''De Symptomatum Causis''', III, 7; '''De Compositione Medicamentorum per Genera''', II, 17, 2; '''Ad Pisonem de Theriaca''', 12; '''De Antidotis''', I, 12; II, 10|שמאל=כן}} מתברר כי האספלט של ים המלח מכונה גם "האספלט היהודי" ובחיבור "De Antidotis" גלנוס מדגיש כי "האספלט הטוב ביותר, כמו גם ה[[בלסם]], הוא היהודי".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 12}} גלנוס מזכיר במקומות נוספים בחיבור הזה את הבלסם של "פלשתינה-סוריה".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 2}} הוא מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'ה[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין-גדי]]י', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 4}} גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 326}}