ויקיפדיה

הנרייטה סאלד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קישורים פנימיים, הגהה
תיקון כיווניות הערת שוליים, ויקיזציה, עריכה
שורה 40:
[[קובץ:Miss Henrietta Szold. 1930.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הנרייטה סאלד לפני נובמבר 1930]]
 
'''הנרִיֶיטה סאלְד''' (קרי: "סוֹלד"; בכתיב לועזי: '''Henrietta Szold'''; {{כ}} [[21 בדצמבר]] [[1860]], ח' בטבת תרכ"א, [[בולטימור]] - [[13 בפברואר]] [[1945]], בא' באדר א', [[ירושלים]]) הייתה פעילת ציבור ומחנכת שהקדישה את חייה ופועלה לרעיון [[ציונות|הציוני]] ולעם היהודי. פעלה רבות בתחומים שונים ומגוונים כגון סיוע ל[[פליט]]ים ולפליטות יהודים ב[[ארצות הברית]], בשדות ה[[חינוך בישראל|חינוך]] וההוראה, ה[[עבודה סוציאלית בישראל|עבודה הסוציאלית]] והבריאות, בהקמת ארגון "[[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]]" ובהובלת "[[עליית הנוער]]". ייסדה, מימנה וניהלה מוסדות וגופים שונים למען הילד והנוער בארץ ישראל. אחת הדמויות המרכזיות המזוהות עם פועלן הציבורי של [[פמיניזם בישראל|נשים]] במאה ה-20.
 
== ילדות ונעורים ==
הנרייטה סאלד נולדה בח' בטבת תרכ"א, [[21 בדצמבר]] [[1860]], בעיר [[בולטימור]]בבולטימור שבמרילנד, ארצות הברית. היא בתם הבכורה של סופיה שאאר והרב בנימין סאלד שהוסמך לרב ב[[הונגריה]]. לאחר נישואי הוריה, הרב בנימין הוזמן לכהן כרב של יהודי בולטימור. כשנה לאחר הגעתם לארצות הברית נולדה ביתם הנרייטה. לזוג נולדו סה"כ שמונה בנות ושלוש מהן נפטרו בגיל צעיר. משפחתה היגרה לארצות הברית בטרם גל ה[[הגירה לארצות הברית|הגירה]] הגדול של יהודי מזרח אירופה לארצות הברית, דבר שאפשר להם להתמקם ולהתבסס בצורה נוחה יחסית.{{הערה|קראוס, אפרת. "האם הגדולה", '''סגולה''' מגזין ישראלי להיסטוריה, גיליון 31. ירושלים : הגן הטכנולוגי מלחה, תשע"ג, עמוד 26}}
 
דמותו של אביה, הרב בנימין סאלד, הייתה דומיננטית ומשמעותית מאד בחייה של הנרייטה והיחסים הקרובים ביניהם, הלימוד המשותף, הגיית כתביו והשיחות האינטלקטואליות בנושאים השונים היו הגורם המשמעותי לעיצוב עמדותיה, דעותיה העצמאיות ומערכת הערכים אשר לאחר מכן, באה לידי ביטוי רב דרך עשייתה המפוארת בתחנות השונות בחייה.
שורה 51:
הנרייטה הצעירה אהבה מאד את תחום ההיסטוריה ולמדה באופן עצמאי נושא זה מספרים רבים אשר תמיד נראו בסביבתה גם כאשר ישבה בגינה הקטנה מחוץ לביתה  לאחר סיום יום הלימודים בבית הספר היהודי בו למדה. בעידודה של אביה היא עברה ללמוד בתיכון מקומי כללי (לא רק יהודי) בשם "[[Western Female High School]]", אותו היא סיימה בהצטיינות והייתה לנערה היהודייה היחידה והראשונה מבין חברי הקהילה שלה ללמוד במוסד שכזה. במשך שנות נעוריה במקביל ללימודיה לימדה הנרייטה בבית [[אולפנה|האולפנה]] הדתי אשר היה בתוך בית הכנסת של אביה, מקרא, עברית והיסטוריה יהודית.
 
לאחר סיום לימודיה בשנת [[1877 בארצות הברית|1877]], לאחר שלא התאפשר לנשים להתקבל למוסדות ל[[מוסד להשכלה גבוהה|השכלה גבוהה]], הפכה הנרייטה בגיל שש-עשרה בלבד למורה לשפות ומתמטיקה ב"[[בית ספר הפרטי לנשים של האחיות אדמס]]", שם לימדה במשך חמש עשרה שנים רצופות.{{הערה|Encyclopedia: Henrietta Szold - Jewish Women's Archive|שמאל=כן}}
 
=== זיקה לציונות ===
שורה 62:
לאחר שעות העבודה שלה כמורה בבית ספר, ייסדה הנרייטה בעליית הגג של ביתם, בית ספר למהגרים שנקרא "[[אגודת משכילים יהודיים]]" בו היא לימדה אותם אנגלית ועזרה להם להתערות בחברה האמריקאית והיהודית באותה התקופה ולהכיר את החיים ביבשת החדשה תוך תחושת גאווה שלה במדינתה אשר מאפשרת לקלוט כל אחד הבא אל חופיה ולקבל את הזדמנות לפתוח בחיים חדשים. במכתב אותו כתבה באותה התקופה לאחותה תיארה: "בסעודתי כבשנתי אני נתונה כולי למהגרים. 'העניין הרוסי' בולע את מחשבותיי".{{הערה|ברכה חבס, "הנרייטה סאלד – חייה ואישיותה", תל אביב: מסדה 1960, עמוד 21}}
 
סאלד נהגה לכתוב באופן קבוע לעיתון 'ג'ואיש מסנג'ר' (השליח היהודי) תחת [[שם עט|שם העט]] שולמית. במכתביה לעיתון שנקראו "[[איגרת מבולטימור]]", היא כתבה על בעיות היהודים באמריקה כפי שלמדה מהחיים בקהילתה ומהמהגרים אשר פגשה. היא תיארה את קשיי הפרנסה, את הוויתור על שמירת השבת ומצוות אחרות כדי להתקיים ואת ניצני ה[[התבוללות]]. היא קראה ליהודי אמריקה הוותיקים למצוא פתרון להתבוללות, להחיות את השפה ה[[עברית]] והטיפה לכך שהיהודים יאחזו בקרקע משלהם.{{הערה|זיו ענבר, אסתר. "לעולם תהיה עצמך : סיפורה של הנרייטה סאלד". ירושלים, יד יצחק בן-צבי תשנו 1996, עמודעמ' 39}}
 
== ראשית פעילותה הציונית ==
שורה 113:
בעקבות מאורעות 1929 כאשר שהתה בציריך, כנציגת היישוב בהנהלה הציונית בקונגרס הציוני ה-16, ביקשה לחזור ארצה, אך [[חיים ויצמן]] (שלימים יכהן כנשיא המדינה הראשון) חשב שתועיל יותר לעניין הציוני, אם תמלא תפקידי הסברה באמריקה.{{הערה|זיו ענבר, אסתר. "לעולם תהיה עצמך: סיפורה של הנרייטה סאלד". ירושלים ,יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו, 1996, עמוד 153}} כשחזרה לאחר כחודשיים בניו יורק ביתה כבר לא עמד לרשותה והיא עברה להתגורר במלון "עדן", אשר צופה על העיר העתיקה, בדירת חדר.
 
בשנת 1930 חגגה את יום הולדתה ה-70 עם חברותיה ומכריה משכבר הימים בארצות הברית. ביוזמתו של ד"ר [[סטיבן שמואל וייז]] העניק לה המוסד בראשו עמד תואר דוקטור לשם כבוד ובכך הייתה האישה הראשונה לקבל תואר זה מהמוסד.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=oIro7MtiFuYC&pg=PA245 Encyclopedia of Women's History in America], page 245|שמאל=כן}} בדברי ברכתו אמר וייז{{הערה|לוין, אלכסנדרה לי. "הנריטה סולד ועליית הנוער: על-פי מכתבי משפחה", תרצ"ד-תש"ד; מאנגלית - משה בן-חיים, ירושלים: ר. מס תשמ"ז, 1987, עמוד 14}}:
:"הנרייטה סאלד, הגדולה בנשים, הדגולה בבנות ישראל; בתו ותלמידתו של בנימין סאלד, בר אוריין ואציל נפש, אשר הקדיש שנים רבות מחייו לספרות עמנו;  היא יושבת בשלב זה, הגדול בחייה, חדורת מנהיגות נבונה והקרבה ומופת של אצילות בלתי-מתפשרת, בקרב בני האלמוות העושים לחידוש חיי בני עמה בארץ ישראל; מקרבת מכוח השראתה המוני נשים מישראל, נשות הדסה, לשירות העם והמולדת."
 
שורה 140:
היא ראתה עצמה אחראית לכל ילד וילד. עבור חלק מהם, מוסד "עליית הנוער" היה ביתם היחיד. היא סברה שחשוב שכל ילד יקבל חינוך דומה לחינוך שהיה מקבל בבית הוריו, ולכן חקרה כל ילד אם הגיע מבית דתי או חילוני, והתאימה לו מסגרת לימודים. לעיתים טענו נגדה שהקפדתה על כל התנאים מוטעה והעיקר הוא להוציא את הנוער מאירופה ויהי מה. אך היא השיבה שאין טעם להוציא מישהו ממצוקה אחת ולהכניסו למצוקה אחרת.{{הערה|שם=קראוס}}
 
חלתה ונפטרה בירושלים בא' באדר א', [[13 בפברואר]] [[1945]]. היא נפטרה לאחר השקיעה, כך שלעיתים מצוין יום פטירתה בטעות בל' בשבט. היא נטמנה ב[[בית הקברות הר הזיתים]]. על מצבתה נכתב: "כאן היה מקום קבורתה של הנריטה סאלד ע"ה בת הרב בנימין סאלד ז"ל נולדה בבולטימור ארצות הברית, ח' טבת תרכ"א, נפטרה בירושלים א' אדר א' תש"ה מייסדת הדסה". ארכיונה האישי נמצא ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני]] המרכזי בירושלים.
 
היא ביקשה בצוואתה לתרום כסף לקרן למחקר למען ילדים.
שורה 154:
*מספר בתי ספר בארץ, בהם בית הספר התיכון ויצ"ו לאמנויות ב[[חיפה]] נקרא על שמה, עד שנסגר.
*בית הספר שנקרא על שמה ב[[תל אביב]] עד שאוחד עם בית הספר גורדון ושינה את שמו (בית הספר סאלד שילב במשך עשרות שנים ילדים עיוורים במסגרתו).
*[[העפלה|ספינת המעפילים]] [[הנרייטה סאלד (ספינה)|הנרייטה סאלד]], שהפליגה ב-[[30 ביולי]] [[1946]] מ[[יוון]] ועל סיפונה מעל 500 עולים, בהם כ-180 תינוקות, ילדים ובני נוער פליטי [[השואה|שואה]].
*"ספסל סאלד", בצל עץ [[שקמה]] בצד שדרות ירושלים ב[[לוד]], שעליו נהגה לנוח בנסיעותיה בין [[תל אביב]] ו[[ירושלים]]
*[[השירות הבולאי]] הישראלי הנציח אותה על גבי בול שיצא ב-[[14 בדצמבר]] [[1960]], במלאת 100 שנים להולדתה; סאלד נראית בבול על רקע ילדים ובית החולים האוניברסיטאי "הדסה" בירושלים.{{הערה|קטלוג בולי ישראל תש"ח-תשס"ח מס' 14, עמוד 60.}}
*ב-[[1973]] הונפק שטר של חמש [[לירה ישראלית|לירות ישראליות]] שנשא את דיוקנה.{{הערה|1=[http://www.bankisrael.gov.il/catal/heb/bill_all.htm?series_num=7&series_name=%F1%E3%F8%E4%20%E3%20%F9%EC%20%E4%ECqq%E9&pg_name=p025&pg_kot=%E7%EE%F9%20%EC%E9%F8%E5%FA%20%E9%F9%F8%E0%EC%E9%E5%FA קטלוג שטרות ומטבעות באתר בנק ישראל]}}
*בישראל מצוין "[[יום המשפחה|יום האם]]" ביום [[ל' בשבט]]; תאריך פטירתה של הנרייטה סאלד (אם כי למעשה, היא נפטרה לאחר השקיעה, ולכן בא' באדר), כאות הוקרה על היותה "אם" לבני הנוער היהודיים שבהם טיפלה.{{הערה|{{הארץ|תמר רותם|הילדה שהמציאה את יום האם כבר בת 72|1.1644781|19 בפברואר 2012}}}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הנרייטה_סאלד"