2,101
עריכות
מ (מחיקת שורה חוזרת, סקריפט החלפות (פופולרי), הסרת קישורים עודפים) |
|||
'''בלה צ'או''' (ב[[איטלקית]]: '''Bella Ciao''', תרגום: "להתראות יפה") הוא [[שיר עם]] [[איטלקי]] המזוהה עם ההתנגדות ל[[פשיזם]]. השיר היה נפוץ בקרב [[פרטיזנים|הפרטיזנים]] האיטלקים במהלך מלחמת האזרחים האיטלקית, ב[[מלחמת העולם השנייה]] בין 1943 ל-1945, במאבקם נגד [[איטליה הפאשיסטית|הרפובליקה הפאשיסטית האיטלקית]] ו[[גרמניה הנאצית]], והוא נחשב כיום כהמנון של חופש והתנגדות לפשיזם ברחבי העולם.
==היסטוריה==
===קמתי השכם בבוקר===
השיר "בלה צ'או" מבוסס על [[שיר מחאה]] איטלקי מסוף המאה ה-19 בשם "Alla mattina appena alzata" (תרגום: "קמתי השכם בבוקר"). זהו
בשדות ה[[אורז]] של [[עמק הפו]] הועסקו "מונדינות" (מנכשות אורז) בניכוש עשבים שוטים ו[[שתילה|שתילת]] שיחי אורז ממשתלות לערוגות בשדה מוצף במים. עבודת ה"מונדינות" הייתה משימה קשה ומעייפת, ובוצעה בעיקר על ידי נשים עניות. הפועלות עבדו ימי עבודה ארוכים בחודשי הקיץ החמים כאשר רגליהן היחפות שקועות במים עד הברכיים, וגבן כפוף במשך שעות רבות. תנאי העבודה הקשים, השעות הארוכות והשכר הנמוך הביאו לאי שביעות רצון מתמדת, ומדי פעם התעוררו מהומות ומחאות. ה"פדרוני", בעלי החוות הקשוחים, התעמרו בנשים, ובזמני שביתות ומחאות הביאו עובדים זמניים שכונו "שוברי שביתה".
השיר מבוסס בעקיפין על שיר המחאה של פועלות האורז. מחבר המילים אינו ידוע, אך חוקרי מוזיקה מצאו שמילות השיר דומות לשיר עם איטלקי מ[[ימי הביניים]] בשם "הפרח על הקבר" והמנגינה דומה לשיר ילדים בשם "הסבתא הזקנה שלי".
השיר הפך
השיר נפוץ בעיקר בקרב תנועות התנגדות ברחבי העולם. הוא היה פופולרי במיוחד ב[[שביתת סטודנטים|מחאות סטודנטים]] ב[[שנות השישים]], בהן המחאה נגד [[מלחמת וייטנאם]], אירועי [[מאי 1968]] בפריז ו[[האביב של פראג]]. הגרסה בספרדית, למשל,
השיר זכה לשלל ביצועים ותורגם לשפות רבות, וגרסאות שלו הוקלטו על ידי אמנים רבים, בהם [[איב מונטאן]], [[מרי הופקין]], [[סנדי שו]], [[מאנו צ'או]] ו[[מקהלת הצבא האדום]].
|