שדרות רוטשילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 123:
|תוכן=אחד הסיפורים החינניים סביב הקיוסק הוא פנייתו של [[חיים נחמן ביאליק]] אל המוכרת: "גזזיני ואגרשך והעדיפיני במילייך". ביאליק התכוון לקנות [[משקה מוגז|גזוז]] ב[[גרוש]] ולקבל עודף של [[מיל (מטבע)|מיל]] אחד בעזרת [[משחק מילים]] משעשע.}}
[[קובץ:Rothchild0503 (25).jpg|ימין|ממוזער|200px|הקיוסק כיום]]
במרכז השדרה, בין הרחובות הרצל ונחלת בנימין, שכן [[קיוסק]] קטן שהיה הראשון שנבנה בתל אביב. הקיוסק היה מבנה קטן בצורת משושה בקוטר שני מטרים בלבד, אשר תוכנן על ידי האדריכל [[יוסף ברסקי]] כבר ב-[[1910]], וגם הוא עוצב בצורה אקלקטית כשאר הבתים של אחוזת בית (ראו תמונה [http://www.mytelaviv.co.il/files/products/972700.jpg כאן]). ועד הקהילה של אחוזת בית לא הסכים תחילה להקמת הקיוסק מחשש שהמקום ישנה את אופי האזור ויידמה לשוקי יפו של אותם ימים, ורצה לשמור על אופיה של השדרה הצעירה כאזור שקט למגורים ולפנאי. האישור להקמת הקיוסק לא ניתן בבקשה הראשונה, אך לבסוף אושרה הקמתו על ידי הוועד ובחסותו, בתנאי שימכור [[משקה קל|משקאות קלים]] בלבד. הקיוסק היה נקודת המכירה של "[[משקה מוגז|גזוז]]", ומאוחר יותר קיבל אישור למכור גם [[משקה חריף|משקאות חריפים]]. סמוך לקיוסק הוצב פנס הלוקס, שהיה פנס הרחוב הראשון בעיר (הפנס המקורי מוצב כיום בקומת הקרקע ב[[מגדל שלום]]). בשנותיה הראשונות של תל אביב היה הקיוסק נקודת מפגש לבני נוער וזוגות צעירים, עד להקמתם של אתרים נוספים בתל אביב הקטנה, ובהם שני קיוסקים דומים נוספים, ברחוב אלנבי וברחוב ליליינבלום. הקיוסק נבנה ברובו מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] (כמו גם הקיוסק באלנבי) אשר הרקיב בקלות עם השנים. הקיוסק המקורי נהרס ב-1989, לאחר שנים של הזנחה, ונבנה מחדש ב-2004.{{הערה|{{ynet|יובל קרני|הקיוסק הראשון של ת"א חוזר|2918278|18 במאי 2004}}}}
 
===מוזיאון ההגנה===