נפוטיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.53.165.14 (שיחה) לעריכה האחרונה של צחי לרנר
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''נֶפּוֹטִיזְם''' (ב[[לטינית]]: '''Nepotismus''') הוא כינוי לנוהגם של בעלי שררה להעדיף במינוי למשרות את קרובי [[משפחה|משפחתם]] על פני אנשים אחרים. לנפוטיזם במוסדות ציבוריים נודעת בדרך כלל משמעות שלילית.
 
מקור המילה ב[[לטינית]] של [[ימי הביניים]] בקרב ה[[נצרות קתולית|נצרות-הקתולית]], שם שימש המונח [[קרדינל-אחיין]] (cardinalis nepos) לציון קרדינל שקודם למשרתו על ידי [[אפיפיור]] שהוא דודו או, בהכללה, קרוב משפחתו. פעמים רבות היו אחייני האפיפיור בניו הבלתי-חוקיים ומינוים וקידומם היה בפועל דרך להפוך את האפיפיורות למוּרשת.
 
נוהג זה של מינויים החל בתקופת כהונתו של [[בנדיקטוס השביעי]] באמצע [[המאה ה-14]] — תקופה בה הייתה ה[[אפיפיורות אביניון|אפיפיורות באביניון]] — ונמשך מאות שנים. במשך אותה תקופה, הפכו 15 מהקרדינלים-האחיינים לאפיפיורים ושניים הוכתרו קדושים. דעיכת הנוהג החלה בפרסום ה[[בולה אפיפיורית|בולה האפיפיורית]] [[Romanum decet pontificem]] של [[אינוקנטיוס השנים עשר]] ב-[[1692]], שביטלה את המשרה הרשמית של קרדינל-אחיין והגבילה את האפיפיור למינוי חמישה מקרובי משפחתו למשרת קרדינל. הנוהג נותר נפוץ לכל אורך [[המאה ה-18]], ואחרי שהאפיפיור [[פיוס השביעי]] (1800-1823) ביטל את המוסד בפועל, המשיך להתקיים גם לאורך [[המאה ה-19]].