אלעזר בירבי קליר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref יוצרות קליריות
אין תקציר עריכה
שורה 22:
*[[קינה|קינות]], הושענות, פיוטים ל[[ברכת המזון]] ועוד.
 
עדעובדה לזמןבולטת האחרון,בפיוטי היההקליר מוטלהיא בספרחסרונם אם היושל ה[[יוצר (פיוט)|יוצרות]] (קטעי פיוט לברכות [[קריאת שמע]]) מיצירתו. במנהגי אירופה יוחסו לו היוצר ליום ראשון של [[ראש השנה]],{{הערה|דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק א (ראש השנה), עמ' 44}}, שני היוצרות של יום ראשון של סוכות,{{הערה|כלומר, מה שאומרים בחו"ל בשני הימים הראשונים, שנכתב כנראה במקור כשתי אופציות ליום הראשון. דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור לסוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' 81, 83.}} והיוצרות לשבתות [[ארבע פרשיות]], אבל כל אלו לא חתומים, ולכן ייחוסם מוטל בספרבספק. ב[[גניזת קהיר]] נמצא [[מחזור תפילה|מחזור]] גדול הכולל פיוטים לכל השנה עם החתימה "אלעזר ברבי קילר", אך הוכח מעל לכל ספק שמדובר בפייטן אחר ומאוחר בהרבה.{{הערה|שלומיתשולמית אליצור, '''פיוטי אלעזר בירבי קילר ויחסם ליצירתו של אלעזר בירבי קליר''', ירושלים תשמ"א.}} אכן נמצאו בגניזה מעט חלקי יוצר המיוחסים אליו ברמה גבוהה של ודאות, אך מדובר בחומר מועט למדי.{{ש}}
עם זאת, [[שולמית אליצור]] מצאה בכתבי יד שרידים של שלוש מערכות יוצר שונות של הקליר המיועדות כולן ל[[חג השבועות]], והסיקה מכך שככל הנראה כתב גם הרבה יוצרות שלא הגיעו לידינו למועדים נוספים. יוצרות אלו לא שרדו בגניזה הקהירית כנראה משום שפייטנים מאוחרים יותר הרבו לכתוב יוצרות, שדחקו את המערכות הקדומות יותר. גם חלק מיוצרות אלה לא חתומים בשמו במפורש, ולכן יתכן שחבר מערכות נוספות (כמו גם המערכות שיוחסו לו באירופה) אך לא חתם הן את שמו ולכן ייחוסם אליו נעלם.{{הערה|{{JSTOR|שולמית אליצור|2=למקומו של היוצר במורשתו של ר' אלעזר בירבי קליר: גילויים חדשים|3=23600560|4=תרביץ|5=סו, ג (ניסן תשנ"ז), עמ' 351-394}}; [https://tablet.otzar.org/en/book/book.php?book=182813&width=0&scroll=0&udid=0 המאמר] באתר [[אוצר החכמה]].}}
 
פיוטיו של הקליר שימשו יסוד לדורות של פייטנים שבאו אחריו. לעומת הסגנון השירי שלפני תקופת הקליר, בפיוטיו של הקליר וממשיכיו כבר קיימת [[חריזה]] משוכללת יחסית, השורות בנויות ב[[משקל (שירה)|משקל]] תיבות (אם כי חופשי למדי), ומבנה השיר עשוי לפי כללים ברורים בשורות, בבתים ובפרקי הפיוט השונים. משתכלל גם השימוש ב[[אקרוסטיכון]] ונוספת חתימת הפייטן בראשי הבתים. נעשה גם שימוש רב בכינויים במקום בשמם המפורש של אישים ומקומות ("אזרח" במקום [[אברהם]], "[[עקדת יצחק|נעקד]]" במקום [[יצחק]]), לרוב על סמך ה[[מדרש]]. ההיזקקות לאמצעי סגנון אלה מלוּוה בהתעשרות ובהתעצבות של לשון השיר, הן בצורות דקדוקיות והן ב[[אוצר מילים]] חדש. שפת השיר ברובה לקוחה מ[[עברית מקראית|לשון המקרא]], אולם ניכרים בה גם יסודות מ[[לשון חז"ל]], ובמידה פחותה גם השפעה של [[ארמית]] ו[[יוונית]], השפות שדוברו באותה תקופה בארץ ישראל. בין מאפייני שפת הפיוט הקלירי: