מישל דה מונטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאוריון הוצאת ספרים
←‏חייו: הגהה
שורה 9:
דה מונטן נולד באחוזת מונטן, סמוך ל[[בורדו]], לפייר אקיאם (בעל תואר האצילות "דה מונטן") ולאנטואנט דה לופס, בתו של [[סוחר]] [[יהודי]] [[מומר]] מן העיר [[טולוז]], שהיה ככל הנראה צאצא ל[[אנוסים]].{{הערה|1=L’Histoire Juive de Montaigne ( Paris: 2001), page 76.}} אבי סבה של אמו, וייתכן שמדובר כבר בסב סבה, המיר את דתו מיהדות לקתוליות. אמו הפכה לפרוטסטנטית ואביו נותר קתולי. האב ששירת בצבא הצרפתי ב[[איטליה]] והושפע מתרבות הרנסאנס ה[[איטליה|איטלקית]], הטביע במישל את רעיונותיו. עוד בהיותו תינוק הוצמד לו מורה [[גרמנים|גרמני]] שדיבר אתו [[לטינית]] בלבד. הוא גדל כשהשפה הלטינית שגורה בפיו והכיר את כתבי [[ורגיליוס]], [[אובידיוס]] ו[[הורטיוס]] במקורם הלטיני. בגיל שש נשלח לבית הספר של גיין ב[[בורדו]], שהיה בית הספר הטוב ביותר בצרפת ללימודים קלאסיים.
 
ב- [[1546]] החל דה מונטן ללמוד משפטים ב[[אוניברסיטת טולוז]], והחל ב- [[1557]] שירת כחבר המועצה המשפטית של בורדו, שם הכיר את הסופר והמשורר [[אטיין דה לה בואטי|אטיין דה לה בואסי]] והתיידד עמו. ייתכן שאחד הזעזועים העמוקים ביותר בחיי מונטן היה הצפייה בגסיסתו ובמותו של ידיד זה, במגפה שפקדה את בורדו ב- [[1563]].
 
ב- [[1565]] נשא לאישה את פרנסואז דה שאסן, שילדה לו שש בנות שחמש מהן מתו בילדותן. על בתו היחידה הוא מדבר ברוך ובעדינות. ב- [[1568]] נפטר אביו, ודה מונטן, כבן הבכור, ירש את אחוזת המשפחה. ב- [[1570]] מכר את משרתו כחבר המועצה המשפטית של בורדו, וב- [[1571]] ביום הולדתו ה-38, פרש מהמולת העיר אל אחוזתו הכפרית כדי להתמסר לכתיבה. באותה שנה זכה בתואר "[[אביר]] [[מסדר סן-מישל]]" שהיה מסדר הכבוד של [[מלך]] [[צרפת]].