דלדול עצם – הבדלי גרסאות

זיהוי מוקדם של דלדול עצם מאפשר את תחילתו של טיפול העוצר או מאט את קצב אובדן מסת העצם. הבדיקה שנחשבת ל[[מדד הזהב]] באבחון דלדול עצם היא בדיקת צפיפות עצם (DXA), אך עדיין קיימים חילוקי דעות לגבי הצורך בבדיקה כבדיקת סקר לדלדול עצם. "כוח המשימה לשירותי מניעה של ארצות הברית" (U.S. Preventive Services Task Force) ממליץ על בדיקת צפיפות עצם לנשים מעל לגיל 65 ועל בדיקה לנשים בגילאים 60-6460–64 עם גורמי סיכון, כאשר משקל גוף נמוך משבעים קילוגרם נחשב לגורם הסיכון העיקרי{{הערה|1=U.S. Preventive Services Task Force. [http://www.annals.org/cgi/reprint/137/6/526.pdf '''Screening for osteoporosis in postmenopausal women: recommendations and rationale.'''] ''Annals of internal medicine.'' 2002 Sep 17;137(6):526-8. {{PMID|12230355}}}}. על פי [[סל הבריאות]] במדינת ישראל, זכאיות לבדיקת צפיפות עצם נשים מעל גיל 60 אחת לחמש שנים ונשים מעל גיל 50 העונות לקריטריונים מסוימים אחת לשנתיים{{הערה|שם=kneset}}. בנוסף לזיהוי המחלה, מנבאת בדיקת צפיפות עצם את הסיכוי להתפתחות שבר בטווח הקצר ומאפשרת מעקב אחרי התקדמות המחלה.

* כדי להבטיח צריכה מספיקה של סידן באוכלוסייה הכללית המינון המומלץ לצריכת סידן הוא 1000 מיליגרם ליום לאוכלוסייה הכללית ולנשים בהריון או מניקות, ו- 1200-15001200–1500 מיליגרם ליום לאוכלוסייה מבוגרת או לנשים בגיל המעבר.{{הערה|שם=harvard}} נטילת סידן באמצעות תוספי מזון נעשית בשתיים - שלוש מנות נפרדות ביום או בכדור בעל מנגנון שחרור מושהה, מכיוון שיכולת ספיגת הסידן בגוף מוגבלת (לכ־500 מיליגרם למנה). יש להקפיד להפריד נטילת סידן מאכילת מזונות עשירים בסידן (בעיקר מוצרי חלב).

* ויטמין D חשוב הן בספיגת הסידן לגוף והן בתהליכי יצור העצם. הגוף מייצר ויטמין D בחשיפה לאור השמש, כך שלרוב האנשים בישראל אין בעיה לקבל מספיק ויטמין D. חשיבות צריכת הוויטמין כתוסף מזון עולה אצל אנשים החיים במדינות צפוניות, באוכלוסייה המבוגרת, ובאנשים הממעטים להיחשף [[קרינת השמש|לאור השמש]]. הצריכה המומלצת היא 800-1000800–1000 יח'/ליום.