השושלת העלווית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6:
 
==היסטוריה==
[[איסמעיל, מלך מרוקו|איסמעיל אבן שריף]] ([[1672]] - [[1727]]) היה הראשון לארגן את מוסדות השלטון העלווים, ותוך מלחמה בשבטים מקומיים הוא הקים מדינה מאוחדת. העלווים בתקופה זו נתקלו בקשיים ביחסיהם עם השבטים ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] והשבטים ה[[בדואים]]-[[ערבים]] במרוקו, ולכן איסמעיל הקים צבא המבוסס על חיילים-עבדים שחורים שקיבל את השם "המשמר השחור". האחדות של מרוקו לא שרדה אחרי מותו של איסמעיל ושבטים מקומיים הצליחו לצבור כוח צבאי ופוליטי על חשבון העלווים.
 
רק עם [[מוחמד השלישי]] ([[1757]] - [[1790]]) הממלכה העלווית הצליחה לאכוף מחדש את שלטונה על מרוקו. הניסיון לשלוט על מרוקו בריכוזיות נזנח והתאפשר לשבטים מקומיים לנהל חיים אוטונומיים. תחת [[עבד א-רחמאן]] ([[1822]] - [[1859]]) נפלה מרוקו לראשונה תחת השפעה של המעצמות האירופיות. בעקבות התמיכה של [[מרוקו]] בתנועת העצמאות האלג'ירית שהונהגה על ידי [[עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי]], [[צרפת]] שלחה כוחות צבא להילחם בה וב-[[1844]] מרוקו הובסה בקרב בקרבת הגבול עם אלג'יריה וזנחה את תמיכתה בעבד על-קאדר.
[[איסמעיל מלך מרוקו|איסמעיל אבן שריף]] (1672-1727) היה הראשון לארגן את מוסדות השלטון העלווים, ותוך מלחמה בשבטים מקומיים הוא הקים מדינה מאוחדת. העלווים בתקופה זו נתקלו בקשיים ביחסיהם עם השבטים ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] והשבטים ה[[בדואים]]-[[ערבים]] במרוקו, ולכן איסמעיל הקים צבא המבוסס על חיילים-עבדים שחורים שקיבל את השם "המשמר השחור". האחדות של מרוקו לא שרדה אחרי מותו של איסמעיל ושבטים מקומיים הצליחו לצבור כוח צבאי ופוליטי על חשבון העלווים.
 
החל משלטונם של [[מוחמד הרביעי]] ([[1859]] - [[1873]]) ו[[חסן הראשון, סולטאן מרוקו|חסן הראשון]] ([[1873]] - [[1894]]) העלווים ניסו לטפח קשרי מסחר עם אירופה וארצות הברית, והם העבירו את הצבא והממשל תהליכי מודרניזציה כדי לשפר את השליטה על שבטי הברברים והבדואים. עם המלחמה נגד ספרד ([[1859]] - [[1860]]) אירופה החלה להתערב באופן ישיר בענייני מרוקו, ועל אף שהובטח למרוקו עצמאות בוועידת מדריד (1880) ההשפעה הצרפתית והספרדית על המדינה דווקא התחזקה. [[גרמניה]] ניסתה מצדה לצבור השפעה על [[מרוקו]] כדי להחליש את השפעתה של [[צרפת]], וכך פרצו [[המשבר המרוקאי הראשון]] ([[1905]] - [[1906]]) ו[[המשבר המרוקאי השני]] ([[1911]]). בעקבות משברים אלה העלווים נאלצו להכיר בחסות הצרפתית על ארצם ב[[הסכם פס]] שנחתם ב -[[3 בדצמבר]] [[1912]], בו מרוקו נהפכה באופן רשמי ל[[מדינת חסות]] של צרפת. באותו הזמן אזור ה[[ריף (אזור)|ריף]] שבצפון מרוקו ניתן לחסות [[ספרד]].
רק עם [[מוחמד השלישי]] (1757-1790) הממלכה העלווית הצליחה לאכוף מחדש את שלטונה על מרוקו. הניסיון לשלוט על מרוקו בריכוזיות נזנח והתאפשר לשבטים מקומיים לנהל חיים אוטונומיים. תחת [[עבד א-רחמאן]] (1822-1859) נפלה מרוקו לראשונה תחת השפעה של המעצמות האירופיות. בעקבות התמיכה של [[מרוקו]] בתנועת העצמאות האלג'ירית שהונהגה על ידי [[עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי]], [[צרפת]] שלחה כוחות צבא להילחם בה וב-1844 מרוקו הובסה בקרב בקרבת הגבול עם אלג'יריה וזנחה את תמיכתה בעבד על-קאדר.
 
בתקופה שבה [[מרוקו]] הייתה [[מדינת חסות]] ([[1912]] - [[1956]]) הייתה השקעה כלכלית ניכרת בתשתיות של המדינה על מנת לקשר את הערים הגדולות שעל חוף האוקיינוס ​​האטלנטי לאזורי פנים-הארץ, ובכך להפוך את [[מרוקו]] לאזור כלכלי אחד. עם זאת משטר החסות האירופאי נאלץ להתמודד עם התנגדות מצד שבטים [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]], וכאשר היה ניסיון להכפיף את השבטים לתחום השיפוט של בתי משפט צרפתיים בשנת [[1930]] התנועה למען עצמאות [[מרוקו]] החלה. בשנת [[1944]], מפלגת איסתיקלאל ("עצמאות") הוקמה בתמיכת הסולטאן [[מוחמד החמישי]] ([[1927]] - [[1961]]). [[צרפת]] נאלצה להעניק עצמאות למרוקו ב -[[2 במרץ]] [[1956]], והותירה אחריה מורשת של פיתוח כלכלי באזורים וערים מסוימים, ולעומת זאת הרס ובידוד באזורים שמהם יצאה ההתנגדות הברברית נגד צרפת וספרד בין [[1912]] ל -[[1933]].
החל משלטונם של [[מוחמד הרביעי]] (1859-1873) ו[[חסן הראשון]] (1873-1894) העלווים ניסו לטפח קשרי מסחר עם אירופה וארצות הברית, והם העבירו את הצבא והממשל תהליכי מודרניזציה כדי לשפר את השליטה על שבטי הברברים והבדואים. עם המלחמה נגד ספרד (1859-1860) אירופה החלה להתערב באופן ישיר בענייני מרוקו, ועל אף שהובטח למרוקו עצמאות בוועידת מדריד (1880) ההשפעה הצרפתית והספרדית על המדינה דווקא התחזקה. [[גרמניה]] ניסתה מצדה לצבור השפעה על [[מרוקו]] כדי להחליש את השפעתה של [[צרפת]], וכך פרצו [[המשבר המרוקאי הראשון]] (1905-1906) ו[[המשבר המרוקאי השני]] (1911). בעקבות משברים אלה העלווים נאלצו להכיר בחסות הצרפתית על ארצם ב[[הסכם פס]] שנחתם ב -3 בדצמבר 1912, בו מרוקו נהפכה באופן רשמי ל[[מדינת חסות]] של צרפת. באותו הזמן אזור ה[[ריף (אזור)|ריף]] שבצפון מרוקו ניתן לחסות [[ספרד]].
 
המלך הנוכחי של מרוקו הוא [[מוחמד השישי]], שהומלך ב-[[23 ביולי]] [[1999]] להיות המלך ה-22 בתולדות השושלת.
בתקופה שבה [[מרוקו]] הייתה [[מדינת חסות]] (1912-1956) הייתה השקעה כלכלית ניכרת בתשתיות של המדינה על מנת לקשר את הערים הגדולות שעל חוף האוקיינוס ​​האטלנטי לאזורי פנים-הארץ, ובכך להפוך את [[מרוקו]] לאזור כלכלי אחד. עם זאת משטר החסות האירופאי נאלץ להתמודד עם התנגדות מצד שבטים [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]], וכאשר היה ניסיון להכפיף את השבטים לתחום השיפוט של בתי משפט צרפתיים בשנת 1930 התנועה למען עצמאות [[מרוקו]] החלה. בשנת 1944, מפלגת איסתיקלאל ("עצמאות") הוקמה בתמיכת הסולטאן [[מוחמד החמישי]] (1927-1961). [[צרפת]] נאלצה להעניק עצמאות למרוקו ב -2 במרץ 1956, והותירה אחריה מורשת של פיתוח כלכלי באזורים וערים מסוימים, ולעומת זאת הרס ובידוד באזורים שמהם יצאה ההתנגדות הברברית נגד צרפת וספרד בין 1912 ל -1933.
 
המלך הנוכחי של מרוקו הוא [[מוחמד השישי]], שהומלך ב-23 ביולי 1999 להיות המלך ה-22 בתולדות השושלת.
 
==קישורים חיצוניים==