עכו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45:
בשנת 165 לפנה"ס הביס [[שמעון התרסי]] את [[בית סלאוקוס|הסלאוקים]] בקרבות רבים בגליל, והם נסוגו לעיר פטולמאיס, שאותה לא עלה בידו לכבוש. בשנת 153 לפנה"ס [[אלכסנדר באלאס]], שטען שהוא בנו של [[אנטיוכוס הרביעי]], התחרה על הכתר הסורי עם [[דמטריוס הראשון]], וכבש את העיר שפתחה בפניו את שעריה. באלאס הגיע להסכם עם [[יונתן החשמונאי]], לפיו יתמכו בו היהודים כנגד יריבו. לאחר רציחת באלאס בשנת 146 לפנה"ס, התחרו על השלטון במלכות הסלאוקים שר הצבא [[דיודוטוס טריפון]] שהחזיק בבנו של באלאס, ו[[דמטריוס השני]] בנו של דמטריוס. יונתן החשמונאי ביקר בעכו שלוש פעמים. באחד מביקוריו אלו בשנת 150 לפנה"ס, השתתף יונתן בחתונתם של אלכסנדר באלאס ו[[קלאופטרה תאה, מלכת הממלכה הסלאוקית|קלאופטרה תאה]] בנוכחות אבי הכלה, [[תלמי השישי]]. בשני הביקורים הראשונים יצא יונתן בשלום אולם בשנת 143 לפנה"ס, כאשר הגיע לפטולמאיס לנהל עם טריפון משא ומתן על העברת עכו לידיו, לכד אותו טריפון בעורמה והחזיקו בעכו. את אנשי פמלייתו של יונתן רצח מיד, ואת יונתן עצמו רצח מאוחר יותר.
 
[[בעלי התוספות]] מציינים ששני [[חשמונאים]] קבורים בעכו, וכוונתם כנראה לאלעזר בן חשמונאי שהיה נשוי לבתו של מתתיהו, ול[[יונתן הוופסי]], אחיו של [[יהודה המכבי]]. העיר הותקפה אף בימי [[אלכסנדר ינאי]], שנעזר במלכת [[מצרים]], קלאופטרה השלישית. אנשי עכו קראו לעזרתם את [[תלמי התשיעי]], מלכה המודח של מצרים. שפלש אל הגליל והחריבו.
 
===התקופה הרומית===