|
נוסח התפילה של היהודים [[אשכנז|האשכנזים]] מוצאו ב[[גרמניה]] (היהודים כינו בשם "אשכנז" את גרמניה) והוא מבוסס ביסודו על חיבור בין נוסח התפילה של ה[[גאונים]] לבין [[נוסח ארץ ישראל|נוסח התפילה הארץ-ישראלי הקדום]]. חיבור זה מקורו כבר ב[[נוסח איטליה]]. במהלך הדורות הושפע נוסח אשכנז מהכרעותיהם ההלכתיות של חכמי אשכנז.
בימי הביניים, היו הבדלי נוסח לא מעטים בין קהילה לרעותה, ונוסחים אחידים התקבעו באופן סופי רק לאחר הופעת הסידורים ה[[דפוס|מודפסים]]. כאשר יהודים אשכנזים עזבונדדו את גרמניהמגרמניה לארצות [[מזרח אירופה]] הם הביאו עמם את הנוסח האשכנזי., קיימיםאך לאנוצרו מעטשינויים הבדליםנוספים בין "הנוסח שנוצר בארצות המזרחיות לנוסח בארצות המערב. לפי מחקריו של [[ליפמן צונץ]] על נוסח התפילה, ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] התקבעו שלושה ענפים עיקריים של נוסח אשכנז: הענף המערבי", שנהג במערב גרמניה וכונה ל"נוסח אשכנז המזרחי[[ריינוס]]", המכונההענף גםהמרכזי, שכונה "מנהג אסטרייךסקסוניה", אווממנו "מנהגהתפתח הנוסח בארצות המזרח כ[[פולין"]] ו[[בוהמיה|ביהם]], כאשרוהענף הראשוןהמזרחי הואשנהג המקובלבמזרח גרמניה וכונה "מנהג אוסטרייך". ב[[גרמניההמאה ה-15|מאה ה-15]] הטשטשו ההבדלים בין ענפי סקסוניה ואוסטרייך ונוצר מנהג מזרחי מאוחד שכונה "מנהג אוסטרייך", ובהמשך "מנהג פולין".{{הערה|אולםברנהרד צימליך, היו"[http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/manuscript/Documents/ziemlich-hebrew.pdf מקומותמחזור בגרמניהנירנברג: שנהגותרומה כמנהגלחקר המזרחי,מנהג עייןהתפילה דניאלוספרות גולדשמידט,הפרשנות מחזורשל לימיםהמחזור נוראיםהגרמני]" (נירנברג, קורן תש"ל1886), חלקתרגמה אאסתר גוגנהיים (ראשירושלים, השנה2009), עמ' יד (בהקדמה)12.}} קיימים במאותלא האחרונותמעט הבדלים בין ה"גבול"נוסח היהאשכנז נהרהמערבי" ה[[אלבהל"נוסח (נהר)|אלבה]],אשכנז אבלהמזרחי" בימיכאשר הבינייםהראשון נראההוא שהיההמקובל שונה.}}ברוב [[גרמניה]] ובעוד מדינות ב[[מערב אירופה]] ומבוסס בעיקר על מנהגי [[מהרי"ל]], והשני הוא המקובל במרכז ומזרח אירופה ומבוסס יותר על מנהגי ר' [[יצחק אייזיק מטירנא]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2733 נוסח אשכנז בתפילה]}}. במאות השנים האחרונות הגבול בין המנהגים היה נהר ה[[אלבה (נהר)|אלבה]], אולם בימי הביניים הוא כנראה היה מערבה יותר.{{הערה|עיין [[דניאל גולדשמידט]], מחזור לימים נוראים, קורן תש"ל, חלק א (ראש השנה) עמ' יד (בהקדמה).}} חריגות לכך הקהילות הרבות ברומניה שבמזרח, [[המנהג האשכנזי מערבי במרחב הרומני|שהתפללו דווקא במנהג המערבי]].
לאחר ש[[תנועת החסידות]] חיברה את [[נוסח ספרד]] במקום נוסח אשכנז, האחרון כבר לא היה הנוסח הבלעדי של [[יהדות אשכנז]] באירופה. במזרח אירופה היו פילוגים חריפים בין ה[[חסידים]] וה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] בכמעט כל הקהילות הגדולות, ופילוג זה השתקף גם בנוסחי התפילה בבתי הכנסת השונים בעיר. לעומת זאת נוסח אשכנז נשאר הנוסח הכמעט-בלעדי במערב אירופה ובמרכזה, וכן אצל מהגרים יהודים מאירופה לעולם החדש (ארצות הברית, קנדה, מקסיקו, ארגנטינה) ולשאר ארצות דוברות-אנגלית (כגון אוסטרליה ודרום אפריקה). בארצות אלו, רק חסידים מובהקים או משפחות עם מסורת חסידית חזקה החזיקו ב[[נוסח ספרד]], וכל השאר התפללו מסידורים בנוסח אשכנז. זה כולל את [[נוסח לא אורתודוקסי|סידורי התפילה של התנועות הלא-אורתודוקסיות]], שמבוססים עליו. לכן נוסח אשכנז הוא כיום נוסחם של הרוב המכריע של אשכנזים בחו"ל.
|
