הידרוקסיל – הבדלי גרסאות

 

לעומת המצב בהידרוקסיל, כאשר צמד אטומי החמצן והמימן OH מחוברים בקשר יוני, וישנו [[אלקטרון]] עודף, המקנה ליון [[מטען חשמלי]] שלילי '''^-OH''', הם נקראים יון '''[[הידרוקסיד]]''', ובאנגלית: '''Hydroxide'''

== הידרוקסיל ==

 

 

ה[[תרכובת אורגנית|תרכובות האורגניות]] הפשוטות ביותר המכילות קבוצת הידרוקסיל הן ה'''[[כוהל|כהלים]]'''. כוהל יכול להכיל יותר מקבוצת הידרוקסיל אחת; '''דיולים''' מכילים שתי קבוצות, '''טריולים''' - שלוש, וכן הלאה.

 

 

קיימות כמה נגזרות לקבוצת ההידרוקסיל עצמה: קבוצת '''[[אלדהיד]]''' (מסומלת '''CHO''' ולעולם לא '''COH''', כדי להבדילה מאטום פחמן הקשור לקבוצת הידרוקסיל) וקבוצת '''[[קרבוקסיל]]''' ('''COOH'''; שמה מורכב מהמילים '''[[קרבוניל]]''' ו'''הידרוקסיל''').

 

 

 

השיירים של שלוש '''[[חומצת אמינו|חומצות אמינו]]''' ([[סרין]], [[תראונין]] ו[[טירוזין]]) מסתיימים בקבוצת הידרוקסיל, המקנה להן [[קוטביות (כימיה)|קוטביות]] חשמלית. [[זירחון]] קבוצת ההידרוקסיל, קרי הוספת יון [[זרחה]] (<math>\ _{PO_4^{-3}} </math>) אליה, מגדיל באופן ניכר את הקוטביות החשמלית של השייר האמיני. כך גדלה ה[[הידרופיליות]] של השייר ו[[מסיסות]]ו במים ובחומרים קוטביים אחרים משתפרת. זירחון שיירים באתרי מפתח לאורך ה[[חלבון]] עשוי לשנות את ה[[קיפול חלבונים|קיפול]] ה[[מבנה שלישוני|מרחבי]] שלו וכך להשמיש או להשבית אותו.