יאנה סודובה – הבדלי גרסאות

הוסרו 46 בתים ,  לפני 3 שנים
הוספת מקור
(הוספת מקור)
(הוספת מקור)
יאנה התגוררה עם בתה הפעוטה במזרח צ'כיה, בכפר בוהומין שבמחוז מורביה-שלזיה.
 
בתקופת השואה הגיעו לביתה של יאנה יהודים שברחו מצעדת המוות מאושויץ בינואר 1945. הם סיפרו לה שהם פרטיזנים והיא הסכימה להעניק להם מקום מסתור בעליית הגג בביתה. יאנה דאגה לצרכיהם, למרות שידעה את גודל הסכנה. בהמשך החליטו שלושה מהם להמשיך בדרכם, על אף אזהרותיה של יאנה, שחששה לגורלם. הגרמנים תפסו את השלושה והוציאו אותם להורג. יעקב זילברשטיין היה היחיד שהחליט להישאר ולהמשיך להסתתר בביתה של יאנה. כאשר גברה תדירות החיפושים של הגרמנים באיזור, יעקב מצא מקום מחבוא בתוך גזע עץ חלול, שעמד בחצר ביתה. לעתים שהה בו כ-9 שעות ברציפות. בחלוף הסכנה היה יוצא מן הגזע וחוזר לביתה של יאנה. כך נהג עד  לשחרור האזור בידי הצבא האדום.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=וינברגר אריה (עורך)|שם="עץ החיים של יעקב"|כתב עת=מדי חודש בחודשו|כרך=177|מו"ל=משרד החינוך האגף לתרבות תורנית|שנת הוצאה=טבת שבט תשס"ח}}</ref><br />
 
=== '''לאחר המלחמה:''' ===
יאנה סודובה הוכרה ב-22 בינואר 2006 על ידי יד-ושם כחסידת אומות העולם ושמה נחקק בקיר הכבוד. בטקס השתתפו בתה של יאנה, אניקה גרלובה, וכן ניצול השואה יעקב זילברשטיין וכ-40 מבני משפחתו.<ref>הודעה  לעיתונות, ''יד ושם'', 1 במאי 2006, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762</ref>
 
בהמשך פעל זילברשטיין להנציח את זכרה של יאנה באמצעות הבאת גזע העץ החלול, אשר בו הסתתר בחצר ביתה, לישראל. הגזע הוצב בלב שדרת חסידי אומות העולם בגן חסידי אומות העולם ידביד-ושם.<ref  (משרדname=":0" החינוך)/>
 
בהמשך פעל זילברשטיין להנציח את זכרה של יאנה באמצעות הבאת גזע העץ החלול, אשר בו הסתתר בחצר ביתה, לישראל. הגזע הוצב בלב שדרת חסידי אומות העולם בגן חסידי אומות העולם יד-ושם.  (משרד החינוך)
 
זילברשטיין פנה ב-30 לאוקטובר 2005  למנהל המדור לחסידי אומות העולם, ד"ר מרדכי פלדיאל, בבקשה להכיר  גם בבתה של יאנה, אניקה גרלובה, שהייתה אז בת שלוש, כחסידת אומות העולם אך היא לא הוכרה. (תיק חסידי אומות העולם, מכתב מזילברשטיין לפלדיאל, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762, יד ושם)