ויקיפדיה

שביט האלי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ דוד שי העביר את הדף שביט היילי לשם שביט האלי תוך דריסת הפניה: בהתאם לשם הערך אדמונד האלי ולהגייה המקובלת
היילי --> האלי
שורה 1:
{{גוף פלנטרי
|שם=שביט הייליהאלי
|סמל=
|תמונה=[[קובץ:Lspn comet halley.jpg|250px|שביט הייליהאלי, כפי שצולם ב-8 במרץ 1986]]
|כיתוב=שביט הייליהאלי, צולם ב-[[8 במרץ]] [[1986]]
|סוג=[[שביט]]
|קטגוריה=[[שביט מחזורי]]
|מיקום=
|גילוי=מימי קדם
|מגלה=נחזה על ידי [[אדמונד הייליהאלי]] ב-[[1705]]
|מרחק בק"מ=2,661,100,000
|יחידות אסטרונומיות=17.8
שורה 56:
|כמות8=
}}
'''[[שביט]] הייליהאלי''', המסומל באופן רשמי כ-'''1P/Halley''', הוא [[שביט מחזורי]] מפורסם ש[[זמן הקפה|זמן ההקפה]] שלו סביב [[השמש]] עומד על 75.3 שנים. כששביט הייליהאלי מתקרב לשמש ה[[בהירות]] שלו עולה באופן ניכר והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט הייליהאלי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי [[אסטרונום|אסטרונומים]] ועל ידי צופים לא מקצועיים.
 
השביט נקרא על שמו של [[אדמונד הייליהאלי]], הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.
 
== הרכב ==
 
שביט הייליהאלי נחקר ב-[[1986]] על ידי ה[[גשושית]] [[ג'וטו (גשושית)|ג'וטו]] שנשלחה על ידי [[סוכנות החלל האירופית]] והתקרבה למרחק של 596 ק"מ מפני השביט. הגשושית גילתה שפני השטח של השביט עשירים ב[[פחמן]]. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם [[מים]], 10% [[פחמן חד-חמצני]], ו-2.5% תערובת של [[מתאן]] ו[[אמוניה]]. פחממנים, [[ברזל]] ו[[נתרן]] נמצאו בכמויות קורט, כמו גם גז ציאנוגן.
 
== היסטוריה מוקדמת ==
 
לאחר שהיילישהאלי הבין כי מאפייני השביט של [[1682]] היו כמעט זהים למאפייני השביטים שהופיעו ב-[[1531]] (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס) ו-[[1607]] (אותם תיעד [[יוהאנס קפלר]] ב[[פראג]]), הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae {{כ}} (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת [[1757]]. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד [[1758]] והגיע לפריהליון שלו רק במרץ [[1759]]. כוח המשיכה של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו[[שבתאי]] גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים Alexis Clairault, Joseph Lalande, ו-Nicole-Reine Lepaute לפני שובו. הייליהאלי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת [[1742]].
 
חישוביו של הייליהאלי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:
* כשהשביט הגיע בשנת [[1456]], הוא עבר קרוב מאוד לכדור הארץ. זנבו נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.
* בשנת [[1066]] השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג [[הרולד השני]] ב[[קרב הייסטינגס]]. השביט תועד ב[[שטיח באייה]], והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מ[[נוגה]], ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מ[[הירח]].
שורה 77:
== בעת החדשה ==
 
בעת החדשה הופיע שביט הייליהאלי בשנים [[1835]], [[1910]]{{הערה|{{הצבי||סכנה להארץ|1910/01/25|00400}}}} ו-[[1986]].
 
הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת ה[[צילום]]. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-[[19 במאי]] עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל [[גז]] [[ציאנוגן]] רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך [[לחץ חלקי|דליל]] ב[[אטמוספירה]], כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר דרך ה[[זנב]].
שורה 83:
בשנת [[1986]] הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, ו[[זיהום אור|זיהום האור]] מהערים גרם לכך שרוב האנשים בכלל לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל [[ג'וטו (רכב חלל)|ג'וטו]], שנשלח על ידי [[סוכנות החלל האירופית]], ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו [[וגה 1]] ו-[[וגה 2]] ([[תוכנית וגה]]) על ידי [[ברית המועצות]], ושתי חלליות [[יפן|יפניות]] - Suisei ו-Sakigake.
 
שביט הייליהאלי צפוי להופיע שוב בשנת [[2061]].
 
== תאריכי פריהליון ==
[[קובץ:Babylonian tablet recording Halley's comet.jpg|ממוזער|תיאור הופעתו של שביט הייליהאלי ב[[כתב יתדות]] כפי שנצפה על ידי אסטרונומים בבליים משנת 164 לפנה"ס.]]
[[קובץ:Bayeux Tapestry scene32 Halley comet.jpg|ממוזער|שביט הייליהאלי ב[[שטיח באייה]], המתאר את אירועי שנת [[1066]]. (בצד הימני העליון של התמונה).]]
[[קובץ:Halley's Comet - May 29 1910.jpg|ממוזער|שביט הייליהאלי ב-29 במאי 1910.]]
את שביט הייליהאלי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו ב[[פריהליון]]. השביט הגיע ל[[פריהליון]] בתאריכים הבאים:
* [[25 במאי]] [[240 לפנה"ס]]
* [[12 בנובמבר]] [[164 לפנה"ס]]
שורה 121:
* [[9 בפברואר]] [[1986]]
 
הייליהאלי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:
* [[28 ביולי]] 2061
* [[27 במרץ]] 2134
 
== שביט הייליהאלי בספרות ==
* ספרו של [[ארתור סי. קלארק]] '''2061: Odyssey Three''' כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט הייליהאלי.
* בספרם של גרגורי בנפורד ודייוויד ברין '''Heart of the Comet''' ([[1987]]), צוות רב-לאומי מיישב את שביט הייליהאלי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
* כמו כן, שביט הייליהאלי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown"
* בספרו של אייזיק אסימוב (1985) Asimov's Guide to Halley's Comet
 
== שביט הייליהאלי בתרבות פופולרית ==
* בפרק השלישי במספר של הסדרה [[מנהרת הזמן]]-"סוף העולם" מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.
 
שורה 140:
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:שביטים|הייליהאלי]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שביט_האלי"