קומקום – הבדלי גרסאות

הקומקום הקלאסי הוא מכל [[מתכת]] אותו ממלאיםשממלאים ב[[מים]] ושופתים על [[אש]], קומקומיםקומקום אלהשכזה עשוייםמצויד להיותלפעמים מצוידים ב[[משרוקית]] [[קיטור|אדים]], אשר ש"שורקת" כאשרכשהמים המיםמגיעים הגיעו ל[[נקודת הרתיחה]]. לפני המצאת הקומקום החשמלי, היו קומקומי מתכת היו הדרך הנפוצה ביותר להרתחתלהרתיח מים לצרכים ביתיים.

ה'''קומקום החשמלי''' בנויעשוי מ[[פלסטיק]] עמיד או מתכתממתכת, ובתוכו [[גוף חימום]] המחובר ל[[חשמל]]. הקומקום מכיל [[תרמוסטט]] כך שברגע שהמים מגיעים לנקודת הרתיחה, גוף החימום כבה.

במקומות מסוימים בעולם משמעות המילה "קומקום" היא [[סיר]] מתכת המשמש ל[[הרתחה]] או [[בישול]]. במשמעות הזו,הזאת הקומקום הוא כנראה כלי הבישול המתכתי העתיק ביותר.

מקור המילה קומקום הוא מב[[לשון חז"ל]], מ[[לטינית]] cucuma, מ[[יוונית]] koukkoumion.

ב[[חצי האי ערב]] מצויים סוגים שונים של קומקומים ולהםהמשמשים תכליותלתכליות שונות. [[קפה]] של אירועים או שיוגשקפה בבתיםשמוגש מכובדים יבושלבבית מבושל ב'דאללה', הוא קומקום גדול ורחב בעל בסיס עגול ו[[זרבובית]] מעוקלת. קפה שבושלשמבושל בדאללה יוגשמוגש בקומקום המכונה 'מסב' (מקור השם במלה ה[[ערבית]] סוב = מזיגה) והוא קוניחרוטי (בצורת משולש)בצורתו. מצידו יוצאת ידית [[גליל (גאומטריה)|גלילית]]. [[תה]] מבושל ב'בריק'. בריק הוא קומקום בעל בסיס עגול וזרבובית מעוקלת. ידית הבריק מאחור, בצידהבצד השני שלהמנוגד הזרבוביתלזרבובית. ב[[מצרים]] מקובל לבשל קפה ותה ב'רלייה' הוא קומקום בצורת כוס מתכת וידית יוצאת בצידו. בניצב לידית יש בדרך כלל מגרעת המסייעת במזיגה ממנו.

בדפנות קומקומים מצטברת במקרים רבים '[[אבנית]]'. טעות מקובלת היא כי המיםשהמים שמתאדים מן הקומקום משאירים את המים הנותרים עם ריכוז גבוה יותר של מומסים, ושהעלייהוהעלייה בריכוז מאפשרת להם להגיע ל[[רוויה (כימיה)|רוויה]] ולהשאיר חלק מן המומסים בתחתית הקומקום. יש בכך הגיוןמידה של היגיון מסוים, אולםאבל למעשה, העלייה בריכוז המומסים אינה כהגדולה כל משמעותיתכך, וההגעה של המים לרוויה באבנית נובעת בעיקר מן העלייה בטמפרטורה. מים מסוגלים להמס בם כמות מוגבלת של אבנית. כמות האבנית שהמיםהמומסת יכולים לשאתבמים משתנה על פילפי הלחץ והטמפרטורה בםשלהם. הם מצויים. המים בברז (גם אם הם [[מים קשים]]) אינם בהכרח תמיסה רוויה, אבל עם עליית הטמפרטורה הם מגיעים לרוויה ומגבשים [[קלציט]] (האבנית בקומקום) משום שמסיסות האבנית יורדת עם עלית הטמפרטורה לפי [[עקרון לה שטלייה]]. קצב ההמסה של האבנית בחזרה אל המים אינו זההשווה לקצב יציאתה מהם, וכן היות שלרוב, כניסת המים לקומקום היא בטמפרטורה נמוכה יחסית, ומתוך כך גם בתת-רוויה, ויציאתם בטמפרטורה גבוהה ובעל רוויה, יוצרת צבירה של הפרש האבנית בתוך כלי החמום/הקומקום. הרתחת המים מרככת אותם (מורידה בם את ריכוז הקרבונט המומס) וצוברת אבנית בקומקום.

יש לנקות את האבנית בצורהבקביעות סדירה, על מנתכדי לאפשר מים נקיים. מומלץ לנקות את האבנית בעזרת חומצת לימון.