אקטואריה – הבדלי גרסאות

בעולם העתיק לא הייתה מערכת לרווחת חולים ומוגבלים. אדם שנפגע ולא היה מסוגל לכלכל עצמו כראוי, היה פונה בדרך כלל למשפחתו או לארגונים דתיים ומבקש [[צדקה]]. ב-[[1662]] [[ג'ון גרונט]] הבחין כי קיים דפוס ניתן לחיזוי באורך חיי אנשים מקבוצות שונות. המחקר הוביל ליצירת מה שידוע כיום כלוחות של [[הסתברות|הסתברויות]] [[ביומטריה|ביומטריות]] כמו [[לוח תמותה|לוחות תמותה]] לחישוב [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] והפרמיות שאדם יתבקש לשלם בכל גיל כדי להיות מבוטח למקרה שלא יוכל לפרנס את עצמו או את בני משפחתו. הלוחות אפשרו הקמת מערכת [[ביטוח]]ים ששילמה [[אנונה (תשלום)|אנונה]] לפרטים המבוטחים או לבני משפחותיהם במקרים מוסכמים מראש או בלתי צפויים כמו נכות, פרישה בגיל מסוים או מוות. הראשון שהראה כיצד ניתן לעשות זאת היה [[אדמונד האלי]] שהכין [[לוח תמותה]] לחישוב הפרמיות שאדם יתבקש לשלם בכל גיל תמורת [[ביטוח חיים]] כדי שיורשיו יקבלו [[אנונה (תשלום)|אנונה]] לאחר מותו{{הערה|E. Halley, [http://www.medicine.mcgill.ca/epidemiology/hanley/c609/Material/Halley1693.pdf An Estimate of the Degrees of the Mortality of Mankind, drawn from curious Tables of the Births and Funerals at the City of Breslaw; with an Attempt to ascertain the Price of Annuities upon Lives], Philosophical Transactions, 1693, pp. 596-610}}.