ספרייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hexagone59 (שיחה | תרומות) מ ←ספריות בעת העתיקה: קישורים פנימיים |
מ הוספת קישור לקלף |
||
שורה 9:
המילה '''[[:wikt:ספריה|סִפְרִיָּה]]''' נוצרה משילוב [[שם עצם|שם העצם]] [[ספר]] עם הסיומת ִיָּה, הבאה לציין בין היתר אוספים. המילה חודשה ככל הנראה על ידי [[איתמר בן אב"י]] שבתחילה ייעד את המילה למשמעות של [[חנות ספרים]] ולספרייה במובנה המקובל קרא "סִפְרִיּוֹן", אך ב[[ארץ ישראל]] הועדפה המשמעות המקובלת כיום{{הערה|[[רפאל ויס]], "חידושי לשון של איתמר בן אב"י", '''[[לשוננו לעם]]''', מחזור י"ג, קונטרס ח', עמ' 204}}. אחרים מייחסים את החידוש ל[[יחיאל מיכל פינס]]{{הערה|ד"ר ראובן סיון, [http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/255233.html התפתחותה של העיברית המדעית והטכנית], '''מדע''' עיתון מדעי לכל, כרך כ"ה, מספר 5–6 (בתוך [http://www.snunit.k12.il/ אתר סנונית])}}.
מונחים מקבילים שהיו בשימוש הם '''[[:wikt:בית ספרים|בֵּית סְפָרִים]]''' (לדוגמה: [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]), '''אוצר ספרים''' (מונח המקובל גם כיום ב[[ספרייה תורנית|ספריות תורניות]] רבות) או '''בית עֵקֶד ספרים''' (משום שבעבר היו עוקדים, כלומר קושרים את הספרים שהיו כתובים במגילות [[קלף]]; ידוע בקיצור "בית עקד") וכ'''מדרש''' (מונח ששימש ב[[יהדות ספרד]] ו[[יהדות פורטוגל|פורטוגל]] עד הגירוש ולאחריו לתאר מוסד תורני ששימש כספרייה סמי-ציבורית{{הערה|[[יוסף הקר]], "ה'מדרש' הספרדי – ספרייה ציבורית יהודית". בתוך יוסף הקר, [[בנימין זאב קדר]] ו[[יוסף קפלן]] (עורכים), '''ראשונים ואחרונים: מחקרים בתולדות ישראל – מוגשים ל[[אברהם גרוסמן]]''' (עמ' 263–292). [[ירושלים]]: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], [[2010]].}}).
בעבר נעשה שימוש בעברית במונח הלועזי "'''ביבליותיקה'''". מקור המילה הוא במילה βιβλιοθήκη ב[[יוונית עתיקה]], המורכבת מ־βιβλίον (ביבליוס; [[ספר]]) ומ־θήκη (טקה; קופסה, תיבה). מילה זו עברה ל[[לטינית]] (bibliothēca) והיא נמצאת בשימוש כיום בשפות רבות, בהן [[צרפתית]] (Bibliothèque), [[גרמנית]] (Bibliothek) ו[[רוסית]] (библиотека).
| |||