הפרעה דו-קוטבית – הבדלי גרסאות

'''הפרעה דו-קוטבית''' (ב[[אנגלית]]: '''Bipolar Disorder'''), הידועה גם בשם '''מאניה דֶפרסיה''', היא [[הפרעה נפשית]] המתאפיינת בגלים (אפיזודות) של שינויים, לעיתים קיצוניים מאד, במצב הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:1|{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2013|עמ=275-287|פרק=10 הפרעות מצב רוח|כרך=}}}}. ב-[[ICD|ICD 10]] (קטלוג המחלות וההפרעות הנפשיות של [[ארגון הבריאות העולמי]]) מופיעה הפרעה זו בפרק העוסק בהפרעות מצב רוח, יחד עם דיכאון חד-קוטבי (דיכאון מז'ורי) והפרעות מצב רוח נוספות. ה-[[DSM|DSM 5]] מקדיש להפרעה זו פרק שלם (Bipolar Related Disorders), בנפרד מהפרעות מצב רוח{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:0|{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association.|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מו"ל=American Psychiatric Association.|מהדורה=5th|שנת הוצאה=2013|עמ=123-154|פרק=Bipolar and Related Disorders|שפה=Eng}}}}.

הקריטריונים הדרושים לאבחנה של אפיזודה דיכאונית בהפרעה דו-קוטבית זהים לאלו הדרושים לאבחנת [[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי]] (הנקרא גם "הפרעת דיכאון חד-קוטבית"). נטען כי אפיזודות דיכאוניות בקרב מטופלים הסובלים ממחלה ביפולרית נוטות להיות קשות יותר בחומרתן, ולעיתים בעלי מאפיינים קליניים שונים מעט.

## תחושת חוסר ערך או רגשות [[אשמה (רגש)|אשם]] בלתי הולמים (למעט תחושת אשם על החולי עצמו). ייתכנו [[מחשבת שווא|מחשבות שווא]] ממושכות.

הערה: מצבי אובדן משמעותי (מוות של אדם קרוב וכדומה) עשויים לעורר תגובת אבל המותאמת לאובדן.

התמונה הקלינית של הפרעה זו כוללת שני גלים חוזרים לפחות של הפרעה חמורה במצב הרוח (דיכאון, מאניה או שניהם גם יחד), עם גלים חוזרים שביניהם יש החלמה. עם זאת, יש להדגיש שלשם מתן אבחנה של מחלה דו-קוטבית מסוג I אין צורך בהופעה של אפיזודה דיכאונית ומספיקה אפיזודה מאנית בלבד. צורה זו של הפרעה דו-קוטבית נחשבת לקלה יותר ויש לה [[פרוגנוזה]] טובה יותר בהשוואה לסוג השני.

הפרעה זו מתאפיינת בגלי היפומאניה וגלי דיכאון קשים וממושכים. בין הגלים יש חזרה לתפקוד. עם זאת, הפגיעה הכרונית בהפרעה זו ניכרת יותר מאשר בהפרעה מסוג 1.

ההתחלה היא על פי רוב בשני גלים חוזרים לפחות, בהם ניכרת הפרעה חמורה במצב הרוח, שביטויה העיקרי הוא בדיכאון, במאניה, או בשניהם גם יחד. להפרעה יש אופי אפיזודי, המתאפיין בגלים חוזרים עם החלמה ביניהם. בחלוף השנים ההפרש בין גל לגל הופך להיות יותר ויותר קצר ויש נטייה ליותר גלים דיכאוניים. בסוג זה של הפרעה דו-קוטבית יש הבדל בין נשים וגברים מבחינת מהלך ההפרעה ואופן תחילתה: אצל נשים תתפתח לרוב אפיזודה דיכאונית. אצל גברים לעומת זאת תתפתח אפיזודה מאנית. התחלת הופעת התסמינים היא חדה וחריפה. הגל החריף קצר בדרך כלל. עם טיפול תרופתי מתאים הוא מסתיים ברוב המקרים כעבור ימים ספורים. ללא טיפול הוא עלול להמשך זמן רב יותר. הגל הדיכאוני בדפוס הפרעה זה מתחיל בדרך כלל בהדרגה ויכול להמשך לאורך שבועות. הוא עלול להיות מלווה בחרדה (לרבות סימני חרדה גופניים כמו זיעה קרה, קצב לב מוגבר וכדומה) בפוביות ועוד. בחלק מהמקרים תחילת הגל הדיכאוני משולבת באירוע דחק רב משמעות. במקרה של אירוע כזה, גל הדיכאון יהיה מהיר יותר. ייתכנו שילובים שונים של סדר הופעת הגלים באנשים שונים. כמו כן, יש הבדל בתדירות הגלים, בעוצמתם, ובאופן בו הם מתחילים ומסתיימים. אצל כ- 5כ־5% עד 15% מהאנשים עשויים להופיע בשנה אחת ארבעה גלים מלאים (דיכאון ומאניה ברצף אחד) או יותר. מצב זה מכונה Rapid Cycling (מעגליות מהירה). ההפרעה לתפקוד גדולה, בעיקר כשהאדם נמצא בתוך גל מאני או דפרסיבי. עם זאת, רוב בני האדם חוזרים לתפקוד מלא או כמעט מלא בין גל אחד למשנהו. אצל שליש מהאנשים נשארים סימנים כרוניים של מגבלה נפשית, הקיימת גם בין הגלים.

כאשר ההפרעה מתונה, עשויים אנשים במצב של [[היפומאניה]] להיות יצירתיים באופן מיוחד. במידהאם והיצירתיותהיצירתיות מונעת על ידי אימפולסיביות, היא עלולה להיות קשורה גם לדחף אובדני, עד כדי ניסיון [[התאבדות]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Christopher W. Drapeau, Daniel S. DeBrule|שם=The Relationship of Hypomania, Creativity, and Suicidal Ideation in Undergraduates|כתב עת=Creativity Research Journal|כרך=25|עמ=75–79|שנת הוצאה=2013-01-01|doi=10.1080/10400419.2013.752231|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/10400419.2013.752231}}}}.

לאורך שנה אחת 0.6% מהאוכלוסייה הכללית יפתחו את ההפרעה. שכיחות זו זהה לשני סוגי ההפרעה הדו-קוטבית. ההסתברות לפתח את ההפרעה לאורך החיים היא בערך 1.1:1{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:0}}/ אנשים עם הפרעה דו-קוטבית. בקרב שירותי טיפול ראשוני ([[מרפאה]] או בית חולים) נע שיעור המאובחנים עם ההפרעה בין 0.5% ל 4.3%, כתלות בכלי בו השתמש הבודק על מנת לאבחן את ההפרעה. שיעור כלל המאובחנים עם הפרעות מספקטרום ההפרעה הדו-קוטבית (הכולל הפרעה דו-קוטבית, [[ציקלותימיה]], מצבים מאניים על רקע שימוש בסמים/תרופות ומצבים מאניים על רקע רפואי אורגני), עומד על 9.3%.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Joseph M. Cerimele, Lydia A. Chwastiak, Sherry Dodson, Wayne J. Katon|שם=The prevalence of bipolar disorder in general primary care samples: a systematic review|כתב עת=General Hospital Psychiatry|כרך=36|עמ=19–25|שנת הוצאה=2014-01-01|doi=10.1016/j.genhosppsych.2013.09.008|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0163834313002557}}}}.

על-פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2004-20032003–2004 שיעור ההפרעה הדו-קוטבית עמד על 0.5% (0.7% לאורך החיים). שיעור חווית המוגבלות הסובייקטיבית עליה דיווח המרואיין בהפרעת חרדה מוכללת היה גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה הייתה גבוהה יותר: בעלי הכנסה גבוהה דיווחו על קצת יותר מ-70% מוגבלות, בעלי הכנסה בינונית דיווחו על כ-68%, ובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על רמת מוגבלות של פחות מ-55%.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש|שם=הפרעות דיכאון ורדה בישראל ממצאים עיקריים מסקר ברה"ן בעולם|כתב עת=פרסום של משרד הבריאות|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf}}}}.

'''גנטיים ופיזיולוגיים''': המנבא החזק והעקבי ביותר להתפתחות ההפרעה הוא קיום מקרה נוסף של הפרעה דו-קוטבית במשפחה. הסיכון להתפתחות ההפרעה בקרב מי שיש במשפחתם הגרעינית אנשים עם הפרעה מסוג 1 או 2 מגיע לעד פי עשרה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. לאור ממצאים המצביעים על כך שסכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית חולקים מאפיינים גנטיים משותפים, סכיזופרניה במשפחה מעידה על סיכון גבוה יותר לפיתוח הפרעה דו-קוטבית.

'''נסיבתיים''': לאחר שהתרחשה אצל אדם אפיזודה מאנית עם מאפיינים פסיכוטיים, סביר שגם הגלים המאניים הבאים יתאפיינו במאפיינים פסיכוטיים. כאשר האפיזודה הנוכחית מלווה ברגש בלתי הולם עם מאפיינים פסיכוטיים, צפויה בין האפיזודות התאוששות חלקית בלבד.

* הפרעות [[חרדה]] מופיעות אצל כ- 75כ־75% מהאנשים עם הפרעה דו-קוטבית. השכיחות גבוהה במיוחד בקרב ילדים ובני [[נוער]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Barbara Pavlova, Roy H Perlis, Martin Alda, Rudolf Uher|שם=Lifetime prevalence of anxiety disorders in people with bipolar disorder: a systematic review and meta-analysis|כתב עת=The Lancet Psychiatry|כרך=2|עמ=710–717|שנת הוצאה=2015-08-01|doi=10.1016/S2215-0366(15)00112-1|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2215036615001121}}}}.

* כ-14% ממי שאובחנו עם הפרעה דו-קוטבית מסוג 2 יפתחו במהלך חייהם הפרעת אכילה (ברוב המקרים [[Binge Eating Disorder]]), ובמידה פחותה [[אנורקסיה נרבוזה]] ו[[בולימיה נרבוזה|בולמיה נרבוזה]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susan L. McElroy, Scott Crow, Thomas J. Blom, Joanna M. Biernacka|שם=Prevalence and correlates of DSM-5 eating disorders in patients with bipolar disorder|כתב עת=Journal of Affective Disorders|כרך=191|עמ=216–221|שנת הוצאה=2016-02-01|doi=10.1016/j.jad.2015.11.010|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S016503271530519X}}}}.

'''הפרעות [[חרדה]]:''' מופיעות לעיתים לצד הפרעה דו-קוטבית.

'''שימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|חומרים פסיכואקטיביים]]''': לא תיקבע אבחנה של הפרעה דו-קוטבית כשהרקע לתמונה הקלינית הוא תוצאת השימוש בסמים כלשהם.

[[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|'''הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות''']]: הפרעה זו עלולה להיות מאובחנת בטעות כהפרעה דו-קוטבית .

[[הפרעת אישיות|'''הפרעות אישיות''']]: ייתכן אבחון שגוי של הפרעה דו-קוטבית סוג II אצל אנשים עם הפרעות אישיות שונות.

תחום מחקר זה עוסק בשאלת התגובה לתרופות מייצבות, ובראשן ה[[ליתיום]], המהווה טיפול מניעתי נפוץ בהפרעה דו-קוטבית. מטרת המחקר היא להבין מדוע אנשים מסוימים מגיבים לליתיום, בעוד אחרים אינם מגיבים לטיפול תרופתי מסוג זה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=J Song, S E Bergen, A Di Florio, R Karlsson|שם=Genome-wide association study identifies SESTD1 as a novel risk gene for lithium-responsive bipolar disorder|כתב עת=Molecular Psychiatry|כרך=21|עמ=1290–1297|שנת הוצאה=2016-09|doi=10.1038/mp.2015.165|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4995544/}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Liping Hou, Sarah E. Bergen, Nirmala Akula, Jie Song|שם=Genome-wide association study of 40,000 individuals identifies two novel loci associated with bipolar disorder|כתב עת=Human Molecular Genetics|כרך=25|עמ=3383–3394|שנת הוצאה=2016-08-01|doi=10.1093/hmg/ddw181|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27329760}}}} .

הסיבוכיות העולה בטכניקות למדידת ה[[אנטומיה]] והתפקוד של ה[[מוח]] האנושי עם השימוש בהדמיה מוחית לא נזנחה במחקר של הפרעה דו-קוטבית. על אף ש[[טומוגרפיה ממוחשבת]] ו[[דימות תהודה מגנטית]] מוגבלים לממצאים מבניים בלבד, מדידת תפקוד מוחי באמצעות [[PET]] ו-fMRI יכולה לספק מידע על תפקודים שונים דוגמת ויסות רגשי{{הערה|שם=הערה3|1={{צ-מאמר|מחבר=F. Corbalán, S. Beaulieu, J. L. Armony|שם=Emotion regulation in bipolar disorder type I: an fMRI study|כתב עת=Psychological Medicine|כרך=45|עמ=2521–2531|שנת הוצאה=2015/09|doi=10.1017/S0033291715000434|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/psychological-medicine/article/emotion-regulation-in-bipolar-disorder-type-i-an-fmri-study/6B831A7764DE42D30006F1A83A039359}}}}{{הערה|שם=הערה3}}, ובכך לסייע להבין את האופן בו צדדים מסוימים של ההפרעה באים לידי ביטוי במוח. רוב מחקרי הדימות בהפרעה דו-קוטבית מתקיימים בהיקף קטן, הן עקב העלות הגבוהה והן עקב הקושי הטכני הכרוך בחקר חולים הנמצאים במצב מאני או דיכאוני. היכולת לחזור על מחקרים בתחום זה היא נמוכה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Irene Alústiza, Joaquim Radua, Marta Pla, Raquel Martin|שם=Meta-analysis of functional magnetic resonance imaging studies of timing and cognitive control in schizophrenia and bipolar disorder: Evidence of a primary time deficit|כתב עת=Schizophrenia Research|שנת הוצאה=2017-02-04|doi=10.1016/j.schres.2017.01.039|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S092099641730052X}}}} .

'''תרופות:''' הטיפול התרופתי בהפרעה דו-קוטבית כולל שימוש במייצבי מצב רוח דוגמת [[ליתיום (תרופה)|מלחי ליתיום]]. חלק מהאנשים יטופל [[מייצבי מצב רוח|במייצב מצב-רוח]] אחר כמו [[קארבאמזפין|טגרטול]], [[חומצה ולפרואית]] ואחרים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=13&s=2&id=3176|הכותב=ד"ר צבי קירש, ד"ר אולגה קובלצ'וק-בן זקן|כותרת=TheMedical - אתר הרופאים של ישראל {{!}} לא רק ליתיום|אתר=www.themedical.co.il|תאריך=2012|תאריך_וידוא=2017-08-07}}}}. בנוסף, עשוי הרופא לרשום [[תרופות אנטי-פסיכוטיות|תרופות נוגדות פסיכוזה]] (העשויות לסייע במניעה של התקפי [[מאניה]]).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=GM Goodwin, PM Haddad, IN Ferrier, JK Aronson|שם=Evidence-based guidelines for treating bipolar disorder: Revised third edition recommendations from the British Association for Psychopharmacology|כתב עת=Journal of Psychopharmacology|כרך=30|עמ=495–553|שנת הוצאה=2016-06-01|doi=10.1177/0269881116636545|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0269881116636545}}}}.

'''אשפוז:''' אשפוז עלול להדרש במצבים מסוימים בכל סוגי הגלים האופייניים להפרעה: מאניה, היפומאניה, או גל דיכאוני. במצבים קיצוניים של מאניה או דיכאון עם סכנה אובדנית, עלול להדרש אשפוז כפוי.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:3|{{קישור כללי|כתובת=http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/bipolar_disorder.aspx|כותרת=מאניה דיפרסיה: איך מתמודדים עם הפרעה דו־קוטבית?|אתר=www.clalit.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-08-07}}}} .

'''טיפול רפואי לא תרופתי''': לנזעי חשמל נרשמה הצלחה בטיפול במצבים מאניים. טיפול זה יכול להינתן לאלו שאינם מגיבים לטיפולים אחרים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:3}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kessler, U., Schoeyen, H. K., Andreassen, O. A., Eide, G. E., Malt, U. F., Oedegaard, K. J., ... & Vaaler, A. E|שם=The effect of electroconvulsive therapy on neurocognitive function in treatment-resistant bipolar disorder depression.|כתב עת=The Journal of clinical psychiatry|כרך=75(11),|עמ=1306-1313.|שנת הוצאה=2014|קישור=http://www.academia.edu/download/44469344/BinaryViewer.pdf}}{{קישור שבור|11.07.2018}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=D. Delmonte, S. Brioschi, B. Barbini, R. Zanardi|שם=Manic switch in bipolar patients treated with electroconvulsive therapy for treatment-resistant depression: The experience at the mood disorder unit of Milan (Italy)|כתב עת=European Psychiatry|כרך=41|עמ=S768|שנת הוצאה=2017-04-01|doi=10.1016/j.eurpsy.2017.01.1448|קישור=http://www.europsy-journal.com/article/S0924-9338(17)31463-3/abstract}}}}.

'''פסיכותרפיה''': ישנן עדויות להצלחה של טיפול מבוסס [[קשיבות]] (מיינדפולנס){{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Victoria L Ives-Deliperi, Fleur Howells, Dan J. Stein, Ernesta M. Meintjes|שם=The effects of mindfulness-based cognitive therapy in patients with bipolar disorder: A controlled functional MRI investigation|כתב עת=Journal of Affective Disorders|כרך=150|עמ=1152–1157|שנת הוצאה=2013-09-25|doi=10.1016/j.jad.2013.05.074|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0165032713004539}}}}. כיוון שהתמונה הקלינית בהפרעה דו-קוטבית היא מורכבת, ועלולה לכלול גם דיכאון וחרדה, קיימת בספרות המלצה על לימוד של אסטרטגיות ויסות רגש{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kathryn Fletcher, Gordon Parker, Adam Bayes, Amelia Paterson|שם=Emotion regulation strategies in bipolar II disorder and borderline personality disorder: Differences and relationships with perceived parental style|כתב עת=Journal of Affective Disorders|כרך=157|עמ=52–59|שנת הוצאה=2014-03-20|doi=10.1016/j.jad.2014.01.001|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0165032714000032}}}}. שיטות אלו מפורטות בספרי עזרה עצמית הקיימים גם בשפה העברית (ראו רשימה בהמשך). קיים ניסיון גם ב[[טיפול דיאלקטי התנהגותי]] (DBT), בעיקר בבני נוער ובוגרים צעירים. טיפול זה נמצא מבטיח בעיקר בהתמודדות עם תסמינים דיכאוניים ואובדנות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Tina R. Goldstein, Rachael K. Fersch-Podrat, Maribel Rivera, David A. Axelson|שם=Dialectical Behavior Therapy for Adolescents with Bipolar Disorder: Results from a Pilot Randomized Trial|כתב עת=Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology|כרך=25|עמ=140–149|doi=10.1089/cap.2013.0145|קישור=http://online.liebertpub.com/doi/full/10.1089/cap.2013.0145}}}}. בחלק מהמקרים ניתן להשתמש בסוג זה של תרפיה במסגרת טיפול קבוצתי{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lori Eisner, David Eddie, Rebecca Harley, Michelle Jacobo|שם=Dialectical Behavior Therapy Group Skills Training for Bipolar Disorder|כתב עת=Behavior Therapy|כרך=48|עמ=557–566|שנת הוצאה=2017-07-01|doi=10.1016/j.beth.2016.12.006|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0005789417300011}}}}. ניסיון מוצלח קיים גם בטיפול בעזרת טיפול התנהגותי ממוקד החלמה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Steven H. Jones, Gina Smith, Lee D. Mulligan, Fiona Lobban|שם=Recovery-focused cognitive–behavioural therapy for recent-onset bipolar disorder: randomised controlled pilot trial|כתב עת=The British Journal of Psychiatry|כרך=206|עמ=58–66|שנת הוצאה=2015-01-01|doi=10.1192/bjp.bp.113.141259|קישור=http://bjp.rcpsych.org/content/206/1/58}}}}.

'''התערבויות מקדמות החלמה:''' כיום מיושמות במסגרות שיקום שונות בישראל התערבויות מקדמות החלמה מסוגים שונים. התערבויות אלה נועדו לסייע לאנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות ([[דיכאון קליני|דיכאון]], הפרעה דו-קוטבית [[סכיזופרניה|וסכיזופרניה]]) לרכוש כלים חיוניים על מנת להשתלב בחברה כשווי זכויות. בין ההתערבויות המיושמות כיום במסגרות שיקום בישראל: [[ניהול מחלה והחלמה]] (IMR){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ispraisrael.org.il/Web/Knowledge/Training/Recovery/Default.aspx|כותרת=ניהול מחלה החלמה|אתר=ispraisrael.org.il|תאריך_וידוא=2017-08-07}}{{קישור שבור|11.07.2018}}}}, התערבות להפחתת סטיגמה עצמית (NECT),{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.slavpro.co.il/על-סטיגמה-עצמית-ודרכים-לטיפול/|הכותב=שלו|כותרת=סטיגמה עצמית ודרכים לטיפול בה NECT|אתר=http://www.slavpro.co.il/על-סטיגמה-עצמית-ודרכים-לטיפול/|תאריך=}}}}, התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות (SCIT){{הערה|{{Cite news|url=http://s-tov.org.il/התערבות-לקידום-אינטראקציות-חברתיות-scit/|title=התערבות לקידום אינטראקציות חברתיות SCIT - בין תיאוריה לפרקטיקה - Shekoulo Tov|date=2015-10-13|newspaper=Shekoulo Tov|language=he-IL|access-date=2017-08-07}}}} ועוד.

אנשים רבים מצליחים לנהל אורח חיים רגיל לצד הפרעה ביפולארית. רבים מהאנשים החיים עם הפרעה זו נישאים, מקימים משפחות, ומממשים את עצמם מבחינה מקצועית ואישית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Andrea Fagiolini, Rocco Forgione, Mauro Maccari, Alessandro Cuomo|שם=Prevalence, chronicity, burden and borders of bipolar disorder|כתב עת=Journal of Affective Disorders|כרך=148|עמ=161–169|שנת הוצאה=2013-06-01|doi=10.1016/j.jad.2013.02.001|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0165032713001146}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Veseth, M., Binder, P.-E., Borg, M., & Davidson, L.|שם=Recovery in bipolar disorders: Experienced therapists’ view of their patients’ struggles and efforts when facing a severe mental illness.|כתב עת=Journal of Psychotherapy Integration|כרך=26(4),|עמ=437-449.|doi=http://dx.doi.org/10.1037/int0000046|קישור=http://dx.doi.org/10.1037/int0000046}}{{קישור שבור|11.07.2018}}}}. יכולתו של האדם להשיג את כל אלה תלויה במידה רבה בשמירה על אורח חיים שתכליתו להקטין את הסיכוי להחרפה במצב.

===אורח חיים===

אחת הבעיות הגדולות של המחלימים היא ההכחשה. אדם החי עם הפרעה חש כאילו דבר מה יסודי נפגם בהווייתו, והוא מעוניין להשתחרר מההרגשה הזאת ולשכוח כי חווה אירוע כה קשה. על פי רוב הוא חש כי עולמו חרב וכי חייו הסתיימו למעשה. מיום התפרצות ההפרעה הדו-קוטבית ואילך, הוא עשוי להיגרר הלאה בתחושת [[ריקנות]] והיעדר משמעות. הסטיגמה החברתית הקשה כלפי הנושא כולו, הכרוכה גם בנטילת תרופות פסיכיאטריות, תורמת לתחושות הקשות ומדרבנת רבים מהלוקים בהפרעה לחדול לגמרי מנטילת הטיפול התרופתי.

סיבה נוספת להפסקת הטיפול התרופתי היא הרצון לשחזר עוררות רגשית; לעיתים קורה הדבר אף באופן [[לא מודע|בלתי מודע]]. ההנאה והתועלת המופקות מתקופות ההיפומאניה ואף מחלקים מסוימים במאניה מעודדות לנהוג כך. גם תופעות הלוואי הקשות לעיתים, והעומס התרופתי (סדאטיביות), מעודדים לחדול מנטילת התרופות.

לאחר ההפסקה, חייו של האדם עם ההפרעה משתפרים בדרך כלל בטווח הקצר, והוא נוטה "לפרוח". בעיה נוספת היא שעם הופעתם של גורמי [[דחק]], המבנה הנפשי השביר עלול להתחיל להיסדק. זה השלב שבו כדאי לפנות לרופא המטפל ולהתחיל בנטילה מחודשת של תרופות. בהיעדר טיפול תרופתי בשלב זה האדם עלול לקרוס ולחוות החמרה במצבו עד לכדי הופעת אפיזודה נוספת, שעלולה לשבש את מהלך חייו, לגרום לו ולמשפחתו סבל רב ולעכב את התקדמותו במסלול חייו ובצמיחתו האישית. יש לשקול היטב את הפסקת התרופות גם כאשר יש תחושה, [[אשליה|אשלייתית]] ברוב המקרים, של כוח ושל חסינות.

לאורך ההיסטוריה התבלטו יוצרים עם הפרעה דו-קוטבית במגוון תחומי אמנויות. דוגמאות ידועות ליוצרים שהתמודדו עם הפרעה דו-קוטבית ובלטו ביצירתם: הקומיקאי [[סטיבן פריי]] (ראו הפניה לסרט בהמשך), הסופר [[אנדרו סלומון]] מחבר הספר "דמון של צהריים", המשוררת [[דליה רביקוביץ']], [[קיי רדפילד ג'יימיסון]] (ראו ברשימת הספרים להלן), המוזיקאי [[גבריאל בלחסן]], סולן [[נירוונה (להקה)|להקת נירוונה]] [[קורט קוביין]], הזמר [[דניאל ג'ונסטון]], הזמרת היוצרת האוסטרלית [[סיה]], הזמרת היוצרת האמריקאית [[מריה קארי]], וגיבורת סדרת הדרמה האמריקאית "הומלנד", קרי מתיסון (מגולמת על ידי קלייר דיינס).

* רונן דויד, [[פסיכופריחה]]

* [[צביאל רופא]] - '''על המסלול ממחלה להחלמה: משלים רשימות ומאמרים בנוגע להתמודדות עם מחלת נפש''', הוצאת אוריון, 2013

*