משה ורטמן – הבדלי גרסאות

ורטמן נולד ב[[טומשוב-לובלבסקי]] שב[[פולין]], בנם של שרה רבקה וישראל ורטמן. ב-[[1927]] המשפחה [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] והתגוררה בתלב[[תל אביב-יפו]], אולם האב (ישראל) לא הצליח למצוא פרנסה וב-1929 שבו בני המשפחה לפולין. ורטמן למד בגימנסיה טכנית על-שם קורקוס ב[[לבוב]] שבאוקראינה, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, יחידות של הצבא הגרמני פלשו לעיירה שבה התגורר, הוא נתפס ונחקר על ידי קצין אס.אס גרמני, אך הקצין שסבר שהנער פולני, שחרר את הנער ורטמן לדרכו בגין חזותו הארית, אותה יחידה בפיקוד אותו קצין אס.אס ביצעה פשעי מלחמה בעיירה ומספר יהודים נרצחו במקום כולל חברים לספסל הלימודים של ורטמן, ביתם של משפחת ורטמן נהרס בחלקו. עקב תנאי הסכם ריבנטופ -מולוטוב, היחידות הגרמניות עזבו את העיירה ובמקומם נכנסו לעיירה יחידות של הצבא האדום, בפיקוד היחידות הללו היו קצינים פוליטיים -"פוליטרוקים" ברובם יהודים דוברי יידיש, אותם קצינים סייעו למשפחת ורטמן לעזוב את העיירה לכיוון מזרח. המשפחה עברה בהמשך ליישוב נידח במרכז רוסיה ובהמשך לברית המועצות האסייתית ,בעיר לנינבאד בסמוך לטשקנט ,שם השלים את השכלתו, בבית ספר גבוה ב[[טג'יקיסטן]]. ורטמן שב לארץ ישראל ב-[[1947]], ולאחר עלייתו היה פעיל ב[[ההגנה|הגנה]]. הוא התגורר בקריית חיים ועבד כעובד אזרחי בתיקון ותחזוקת טרקטורים וציוד כבד עבור הצבא הבריטי באזור שהיום בסמוך לטירת הכרמל. ב[[מלחמת השחרור]] השתתף בעשרות פעולות מבצעיות במסגרת גדוד 21 של [[חטיבת כרמלי]], ונפצע קשה משני קליעים שפגעו בפניו בקרב ב[[הגליל|גליל]] המערבי במסגרת ההתקפה על משטרת בסה, דרומית ל[[קיבוץ]] [[חניתה]]. כתוצאה מהפגיעה איבד את הראיה בעין ימין, ורוסקה לסתו. למרות נכותו הקשה חזר לשירות ב[[צה"ל]] ושוחרר בנובמבר [[1949]].