הונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קרב אדריאנופול והשפעתו: קישורים פנימיים - פריטיגרן |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
ההיסטוריונים הרומאים שחיו בעת פלישת ההונים לאירופה מוסרים מידע חלקי ומעורפל ביותר על מקור ההונים. ההיסטוריון הרומאי בן התקופה, [[אמיאנוס מרקלינוס|אמיאנוס מַרְקֶלִינוּס]], מציין כי ההונים התגוררו בשממה הקפואה המשתרעת ממזרח. ההונים, כמו נוודים אחרים, לא הופיעו באמת על המפה הרומאית וכל שניתן היה לומר עליהם הוא שהם נמצאים מחוץ לתחום ה[[ציוויליזציה]]. [[הירונימוס|סופרוניוס אוסביוס הירונימוס]], מ[[מורי הכנסייה]], תיאר את ההונים כפראים שננעלו מאחורי [[שערי אלכסנדר]] - שער גבול אגדי, שנבנה על פי האגדה על ידי [[אלכסנדר הגדול]], כדי למנוע מהברברים הלא-מתורבתים מצפון לפלוש דרומה ובראשם ל[[מלחמת גוג ומגוג|גוג ומגוג]]. באגדה המקורית ה[[סקיתים]] מזוהים עם גוג ומגוג ואילו הירונימוס מזהה בכתביו את ההונים עם הסקיתים.{{הערה|[[#Helfen|Helfen]], page 4.}} איש הדת הרומי [[יורדנס]] ([[המאה ה-6]]), שכתב את תולדות ה[[גותים]], מתאר את הקשר עם ה[[שטן]] כמקורם של ההונים. לפי כתביו, הנשמות הטמאות הזדווגו עם מכשפות וההונים הם פרי הבאושים של זיווג זה.{{הערה|Helfen, .page 5}}
חוקרים של [[העת החדשה]] ניסו לקבל תשובה ברורה יותר לשאלת מוצא ההונים, על בסיס הכתבים הרומאים ו[[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגים]], אך שאלה זו נותרה ללא מענה של ממש. במהלך [[המאה ה-18]] הציע ההיסטוריון הצרפתי [[ז'וזף דה גויגנה]] (Joseph de Guignes) את ההשערה כי ההונים הם ה[[שיונגנו|שְׂיוֹנְגנוּ]], מונח [[סין (אזור)|סיני]] ל[[קונפדרציה]] של שבטים [[נווד]]ים שמקורם אינו ידוע, שבין [[המאה השלישית לפנה"ס]] ל[[המאה הרביעית|מאה הרביעית]] לספירה, שלטו על חלקים גדולים ב[[מרכז אסיה]] וסופם שהתפזרו לאחר תבוסות שנחלו מהסינים ומהשבטים הסמוכים. השבטים ההונים הדרומיים נטמעו בתוך [[האימפריה הסינית]] ואילו השבטים הצפוניים המשיכו בעימות מול הסינים עד שככל הנראה נדחקו מתחומי האימפריה
ההשערה כי ההונים והשְׂיוֹנְגנוּ חד הם, נתמכה על ידי אסכולת מלומדים גרמנים, בעיקר בתקופה שלפני [[מלחמת העולם הראשונה]] - בהיעדר כל מחקר ארכאולוגי שניתן היה לייחס להונים או לשיונגנו, היא נסמכה על מחקר [[לינגוויסטיקה|לינגוויסטי]] וניתוח של מקורות סיניים בני התקופה, בניסיון לדלות מהם ראיות לגבי מוצא ההונים.{{הערה|Otto Maenchen-Helfen, “Huns and Hsiung-nu,” Byzantion 17 (1944–45): 222–43}} על פי מחקר מודרני, המניע שהוביל את הגישה של החוקרים הגרמניים של תחילת [[המאה ה-20]] נבע מתפיסת עולם שציירה את ההיסטוריה של אירופה כבסיס של התנגשות מתמדת בין תרבויות. דהיינו, מאבק אירופי לשימור הציוויליזציה מול איום מתמיד מצד הברברים ממזרח. על פי תפיסה זו, ההונים היו תזכורת מתמדת, על בסיס הזהות עם שבטים סינים והמאבק כנגד הרומאים, למעגל החוזר של הקונפליקטים בין מזרח ומערב.{{הערה|שם=The end of empire|1=Christopher Kelly. The end of empire: Attila the Hun and the fall of Rome.chapter 3 a backward steppe. W. W. Norton & Company 2010}} תאוריה זו מקובלת על חוקרים אחדים גם בתחילה [[המאה ה-21]], אף על פי שהיא נחשבת ל[[השערה (מדע)|ספקולציה]].
שורה 164:
בצעד ראשון הטיל אטילה מצור על העיר [[אקוויליה]], השוכנת במרחק 10 ק"מ מחוף [[הים האדריאטי]]. העיר נפלה לידי ההונים ונהרסה עד היסוד לאחר מצור ממושך ולחימה ארוכה ואכזרית, שהעמידה את שני הצדדים במבחן והאטה את מהלך ההתקפה ההונית כולה. ההונים המשיכו לאורך עמק [[נהר הפו]] והרסו את [[פאביה]] ולאחר מכן את [[מילאנו]]. לכל אורך ההתקפה ההונית, הצבא הרומאי נסוג לאטו מערבה והקיסר נותר ברומא, טקטיקה של התשה שנוסתה על ידי הרומאים בהצלחה לאורך השנים, החל מהעימותים שלאחר [[קרב קאנאי]] בשנת [[216 לפנה"ס]].
בסוף הקיץ של 452, הצבא ההוני נע לאטו כ-150 ק"מ מדרום-מזרח ממילאנו אל העיר [[מנטובה]], שם נפגש עם משלחת של הקיסר הרומאי ולנטיניאנוס השלישי, בראשה עמד ה[[אפיפיור]] [[לאו הראשון (אפיפיור)|לאו הראשון]]. המפגש בין המנהיג ההוני לאפיפיור נחרט בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי באופן ציורי מיוחד. בני התקופה ואמנים במאות שלאחר מכן ראו במפגש ובהחלטת אטילה לצאת מאיטליה כניצחון הנצרות ובכלל נתפש המפגש כעימות סמלי בין שני עולמות ובסופו
====מותו של אטילה ההוני====
| |||