פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
הוספת קישור לעולה בקנה אחד
*'''תאוריית "[[קללת המשאבים]]"''' גורסת כי מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון גז או נפט), לעיתים קרובות אינן מצליחות בהליך דמוקרטיזציה. הסיבה לכך היא שה[[אליטה]] יכולה לנצל את הרווח מהמשאבים הטבעיים לתועלתה בלבד, וכך אינה צריכה להסתמך על האוכלוסייה הכללית בשביל תמיכה כספית (מסים). מנגד, אליטות שהשקיעו בהון פיזי במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. בהתאם לכך, מעדיפות האליטות לוותר על חלק מכוחן ולעשות דמוקרטיזציה מאשר להסתכן בעימותים אלימים עם המתנגדים להן.{{הערה|Acemoglu, Daron; James A. Robinson (2006). Economic Origins of Dictatorship and Democracy. Cambridge: Cambridge University Press.}}
*'''[[קפיטליזם]]'''- יש הטוענים כי דמוקרטיה וקפיטליזם קשורים זה לזה באופן מהותי. אמונה זו בדרך כלל מבוססת על הרעיון שדמוקרטיה וקפיטליזם הם שני היבטים שונים של המושג [[חופש]]. שוק קפיטליסטי נרחב יכול לעודד נורמות תרבותיות כמו [[אינדיבידואליזם]], [[משא ומתן]], היכולת להתפשר, כבוד לחוק, ו[[שוויון]] בפני החוק.{{הערה|Mousseau, Michael. (2000). Market Prosperity, Democratic Consolidation, and Democratic Peace. Journal of Conflict Resolution 44(4):472-507}} אלה נתפסים כבסיס לדמוקרטיזציה.
*'''[[שוויון]] חברתי'''- אקמוגלו (Acemoglu) ורובינסון (Robinson) טענו כי היחסים בין שוויון חברתי ודמוקרטיזציה הם מורכבים: לאנשים יש פחות מניעים למרוד בחברה שוויונית (כמו ב[[סינגפור]]), ולכן הסבירות לדמוקרטיזציה בחברה שוויונית נמוכה. כמו כן, בחברה לא שוויונית מובהקת (למשל [[דרום אפריקה]] תחת משטר [[אפרטהייד]]), חלוקה מחדש של עושר וכוח בצורה דמוקרטית, עלולה להסב נזק כבד לאליטות ולכן אלו יעשו הכל על מנת למנוע דמוקרטיזציה. לדמוקרטיזציה, יש סיכוי רב יותר להתחיל במדינה הנמצאת במצב ביניים; מדינה שבה לאליטות יש סיבות לוותר על כוחן בגלל שהן צופות סיכוי גדול למהפכה אלימה אם לא יחול שינוי או שמחיר הוויתור על כוחן ונכסיהן אינו גבוה במיוחד.{{הערה|Acemoglu, Daron; James A. Robinson (2006). Economic Origins of Dictatorship and Democracy. Cambridge: Cambridge University Press.}} ציפיה זו [[עולה בקנה אחד]] עם מחקרים אמפיריים, שמראים כי הדמוקרטיה בחברות שוויוניות יציבה יותר.{{הערה|ראו הערה 1}}
*'''[[מעמד הביניים]]'''- על פי כמה מודלים,{{הערה|ראו הערה 6}} קיומו של גוף משמעותי של אזרחים שמצבם הכלכלי הוא בינוני, יכול להשפיע על המדינה בצורה מייצבת, ולאפשר לדמוקרטיה לשגשג. ניתן להסביר תופעה זו על ידי כך שבעוד שהמעמד העליון שואף להשיג כח פוליטי על מנת לייצב את מעמדו, והמעמד הנמוך גם הוא שואף לכך על מנת לשפר את מצבו, המעמד הבינוני עוזר לייצב את שתי הקיצונויות הללו ולרוב אינו חותר להשגת כוח.
*'''[[חברה אזרחית]]'''- חברה אזרחית בריאה ([[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים חוץ-ממשלתיים]], [[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]], [[אקדמיה|אקדמיות]], ארגוני [[זכויות האדם|זכויות אדם]] וכדומה) נתפסת על ידי חלק מהתאורטיקנים כבסיס חשוב לדמוקרטיזציה. הארגונים השונים מקנים לאזרחים תחושת אחדות ומטרה משותפת, ונותנים להם מסגרת מאורגנת שבעזרתה הם יכולים לאתגר את השלטון ואת כוחו. מעורבות בעמותות אזרחיות גם עוזרת לאזרחים ללמוד על ההתנהלות בארגון מסודר, ומכינה אותם למשטר הדמוקרטי העתידי שבו יוכלו להתערות בעזרת המימנויות שרכשו.{{הערה|[[:en:Robert Putnam|Putnam, Robert D]], et al. (1993). Making Democracy Work: Civic Traditions in Modern Italy. Princeton: Princeton University Press.}} בנוסף, [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]] המאורגנות בצורה אופקית, בונות אמון בין האזרחים, דבר הכרחי בשביל תפקוד בארגונים דמוקרטיים.{{הערה| ראו הערה קודמת}}