ישראכרט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: עדכון מדויק יותר של ההיסטוריה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 47:
לפי מדיניות החברה היא אינה סולקת אתרי הימורים ופורנו{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|ישראכרט מתרחבת בסחר האלקטרוני; שכרה את ברוך אלפיה|1000502948|5 באוקטובר 2009}}}}.
==הסדרי אשראי==
ככלל, ישראכרט ובעל השליטה שלה, '''בנק הפועלים''', נהגו לראות בה יותר כתשלובת אמצעי תשלום מאשר חברת אשראי המייצרת קניבליזציה לאשראי הבנקאי למחזיקי כרטיס, לקוחות בנקים בהסדר. הסדר אשראי הוצע לראשונה בכרטיסיה רק ב-1987 ללקוחות בנק הפועלים, כשנה לאחר שמתחרתה '''כא"ל''' החלה להפעיל הסדרי אשראי בכרטיסי ויזה. ההסדר, ששמו המקורי "'''ישראכרט גמיש'''", התחרה במסלול "'''ויזה עדיף'''", ובדומה לו, אפשר לשוברים שסומנו תחת שיטה זו להצטבר ל"סל" נפרד, שבגין היתרה הכוללת שטרם נפרעה בו שולם מידי חודש החזר חודשי של 5% מהיתרה, מינימום 100 ש"ח, וזאת החל ממועד החיוב החודשי הבא לאחר מועד החיוב החודשי הקרוב לעסקה. בדומה לריבית על משיכת-יתר בחשבון העו"ש בבנק (אוברדראפט), נגבתה בנוסף ריבית רבעונית משתנה בערך יום העסקים הבנקאי הראשון של כל רבעון קלנדרי. ריבית זו נצברה החל ממועד החיוב הקרוב (הראשון) לאחר ביצוע העסקה - מועד החיוב בו הייתה אמורה העסקה להיפרע במלואה אילולא סומנה כעסקת אשראי.
כעבור שנים ספורות הסדר זה שינה שמו ל"'''אשראי גמיש'''", ולאחר שהתברר כי בנק לאומי מציע מוצר אשראי בעל שם זהה, הגישה ישראכרט בקשה לרשום את "'''ישראקרדיט משופר'''" כסימן מסחרי (באותם ימים "קרדיט" יוחס אף הוא להסדר אשראי בכרטיסים שהנפיק בנק לאומי - ויזה כא"ל ודיינרס קלוב, אם כי תחת מאפיינים שונים, שלימים תאמץ ישראכרט גם כן. "ישראקרדיט משופר" הפך להיות המונח הרווח להסדר אשראי זה, כש"אשראי גמיש" יוחס לאותו הסדר תחת כרטיסי ויזה בנק הפועלים ו"'''אמקס קרדיט'''" יוחס לאותו הסדר תחת כרטיסי אמריקן אקספרס.
החל מ-2010 אומץ השם "'''הסדר קרדיט'''", אם כי השימוש ב"ישראקרדיט משופר" (או ב"'''ישראקרדיט'''" בקיצור) עדיין רווח. "משופר" מיוחס לתנאים הגמישים שהוצעו בישראכרט בהשוואה להסדרים המקבילים של מתחרותיה (כמו "ויזה עדיף" בכא"ל ועוד). בין היתר, ההסדר מאפשר לשנות את הפירעון החודשי, לרבות להעמידו על סכום חודשי קבוע שאינו תלוי בשיעור מיתרת הסל החל מ-200 ש"ח ומעלה. כן ניתן לדחות את ההחזרים החודשיים כליל ולשלם רק את הריבית הרבעונית השוטפת (מסלול "'''משלמים מתי שרוצים'''"). בנוסף, ניתן להגדיר את כלל העסקאות בארץ כנזקפות לאותו סל ישראקרדיט באופן אוטומטי (מסלול "'''הכל גמיש - ארץ'''") ו/או את כלל העסקאות ומשיכות המזומן בחו"ל (מסלול "'''הכל גמיש - חו"ל'''). בנוסף, ניתן היה לבקש על בסיס מזדמן לצבור בדיעבד עסקאות או סכומים שחויבו ב-90 הימים האחרונים או שיחויבו במועד החיוב הקרוב לסל ("'''העברה לקרדיט'''"), כאשר העברה רטרואקטיבית בבנקים בהסדר בוצעה בערך יום העסקים של החיוב המקורי (כולל זיכוי ח-ן העו"ש בהתאם).
לשם כך הועמדה בכרטיס מסגרת אשראי נפרדת ("'''מסגרת קרדיט'''") שצוברת ומנהלת את יתרת האשראי שטרם נפרעה תחת ההסדרים השונים. זאת, להבדיל מ"'''מדד האישורים'''" שהיה נהוג בכרטיסיה (ואשר על-פיו אושרו עסקאות בארץ) או '''הקצבת מט"ח לחו"ל''' (עפ"י אושרו עסקאות ומשיכות מזומן בחו"ל). מסגרת קרדיט לא הועמדה בכרטיסי ישראכרט צעיר ולא בכרטיסי ויזה בנק הפועלים (כברירת-מחדל) טרום 2001.
רק ב-2000 הציעה לראשונה החברה הסדר אשראי נושא ריבית קבועה תחת השם "'''קרדיט בתשלומים קבועים'''" שהושק תחת הקמפיין "תמיד בפלוס". הסדר זה היה קיים אצל מתחרותיה מזה כעשור ("'''ויזה קרדיט'''" או "'''דיינרס קרדיט'''") והוא למעשה חיקה את שיטת התשלומים השווים שהציעו בתי עסק, רק שבהסדר זה התשלומים מגלמים ריבית שחושבה מראש, לפי לוח הסילוקין בשיטת שפיצר. תנאי ההסדר זהים למתחרותיה, וכוללים סכום תשלום חודשי מינימלי (כולל ריבית) של 25 ש"ח ופריסה ל-3-18 תשלומים חודשיים שווים (ומכאן שגובה העסקה המזערי 75 ש"ח). ישנה גרסה לאשראי ארוך יותר ("'''קרדיט ענק'''"), בדומה למתחרותיה, המאפשר לפרוס עסקה בסך 950 ש"ח ומעלה ל-19-36 תשלומים (קרי, 50 ש"ח ומעלה לתשלום), כאשר הריבית מתקבעת בשנית במועד החיוב של התשלום ה-18 עבור יתרת התשלומים.
גם כאן ניתן להצטרף מראש לתוכניות אשראי אוטומטיות המציעות לפרוס אוטומטית את כל העסקאות בארץ ל-3-12 תשלומים חודשיים קבועים, כפי שנקבע מראש ("'''סל קרדיט בתשלומים - ארץ'''") ואת כל העסקאות ומשיכות המזומן בחו"ל ל-3-12 תשלומים קבועים, כפי שנקבע מראש ("'''סל קרדיט בתשלומים - חו"ל'''").
ב-2001 אפשרה ישראכרט להצטרף למבצע "'''חודש פלוס'''" במשך שנה שהעניק חודש אשראי נוסף בחינם (ללא ריבית), לפני תחילת פירעון תשלומי "ישראקרדיט משופר"/"קרדיט בתשלומים קבועים" וזאת במענה להסטה האגרסיבית של בנק לאומי אותה שנה את לקוחותיו ללאומי קארד (לאחר שהפסיד את השליטה בכא"ל) - שכללה בין היתר מועד חיוב דו-חודשי ("'''אשראי פי 2'''") לעסקאות חדשות בכרטיס.
בשלהי 2005 הציעה ישראכרט לראשונה ליטול הלוואות ע"ח היתרה הפנויה במסגרת הקרדיט, באיחור ניכר ביחס למתחרותיה (שאפשרו זאת מ-1998). התכנית, "'''אשראי מהיר'''", אפשרה "משיכות" (הלוואות) של 1,000-30,000 ש"ח, בכפוף ל-75% מגובה היתרה הפנויה במסגרת קרדיט ל-3-24 תשלומים, כולל האפשרות לבצע פירעון מוקדם חלקי תוך בחירה בין הקטנת תקופת התשלומים הנותרת או הקטנת התשלום החודשי. כיום גובה ההלוואה הוגדל לעד 90% מהיתרה הפנויה, עד 54,000 ש"ח, ובכרטיסים חוץ-בנקאיים - עד 48 תשלומים.
ב-2006 השיקה לראשונה ישראכרט כרטיס אשראי מתגלגל - '''more''' (תחת קמפיין בכיכובו של רוג'ר מור), גם כאן באיחור של מס' שנים ביחס למתחרותיה. תחת כרטיס חוץ-בנקאי זה, כל העסקאות ומשיכות המזומן בארץ ובחו"ל נזקפו לסל דמוי ישראקרדיט, נושא ריבית רבעונית. למשך שנים מועטות הציעה ישראכרט כרטיס more במסלול "'''גרייס'''", כפי שנהוג בעולם ביחס לכרטיס אשראי מתגלגל - שהעניק עוד 20 ימי אשראי חינם מתום מחזור החיוב החודשי ואיפשר ללקוח ליזום את התשלום בעצמו, לרבות באמצעות צ'ק או העברה בנקאית. בשונה מברירת המחדל הרגילה בישראקרדיט משופר, התשלום המזערי הועמד על 5% מהיתרה, מינימום 150 ש"ח. כיום נותר רק מסלול "'''more קבוע'''", המושתת על תשלום בהרשאה לחיוב ח-ן העו"ש (כמו יתר כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים). במסגרת זו לא ניתנים ימי אשראי נוספים בחינם, והפירעון נקבע מראש עפ"י מדרגות פירעון מדורגות (שאינן כפופות לשיעור מהיתרה), החל מ-500 ש"ח (כיום - החל מ-1,000 ש"ח). more הוצע ככרטיס מקומי (ישראכרט) וככרטיס בינ"ל (מסטרקארד) אך לא בסגמנטים נוספים (כמו כרטיסי זהב ופלטינום) ולא תחת מותגים נוספים (כמו ויזה ואמריקן אקספרס), בשונה ממתחרותיה. עם זאת, החברה משווקת כרטיסי אשראי מתגלגל שאינם ממותגים "more" גם תחת המותג ויזה בהסדרים או במועדוני לקוחות ספציפיים. כך או כך, החברה אינה תומכת שיווקית בכרטיסי more החל מאמצע העשור השני למאה ה-21'.
בשלהי 2009 איחדה ישראכרט את כל קווי האשראי שהקצתה בכרטיסיה תחת מסגרת כרטיס אחידה לכלל השימושים בכרטיס (בכרטיסים חוץ-בנקאיים - לרבות משיכות מזומן וריבית). מהלך זה גילם קיצוץ משמעותי ביחס להיקף האשראי שהיה זמין למחזיק כרטיס טרום האיחוד, שכן "מדד אישורים" ו"הקצת מט"ח לחו"ל" התאפסו כעבור 14 יום עד חודש, בעוד כעת עסקאות דחויות ותשלומים, גם כשהן ע"ח בית העסק, הוסיפו לנצל את מסגרת הכרטיס גם לאחר מועד החיוב הראשון לאחר ביצוען, ובכך הקטינו את היתרה הפנויה לניצול.
ב-2013 הושקה "'''החזר חודשי קבוע'''" - תוכנית אשראי אוטומטית, לאחר למעלה מעשור שהתכנית קיימת אצל מתחרותיה. התוכנית מבוססת על הסדר ישראקרדיט, ומציעה תקרת חיוב חודשית שמעליה היתרה העודפת נצברת לסל נדחית לחודש הבא, וחוזר חלילה - כתוכנית אופציונלית ע"ג כרטיס אשראי רגיל (כרטיס חיוב נדחה) שאינו כרטיס אשראי מתגלגל. תקרת החיוב המינימלית היא 500 ש"ח לחודש, מינימום 3% מהסכום המצטבר שנזקף לתכנית. בניגוד לישראקרדיט משופר, הריבית בתוכנית זו חודשית ולא רבעונית. התוכנית מוצעת בעיקרה לכרטיסים חוץ-בנקאיים (לרבות משיכות מזומן בארץ, הצוברות ריבית באופן מידי) ולמשך שנים ספורות גם בכרטיסי '''בנק מזרחי טפחות''' (ללא משיכות מזומן).
בניגוד לחברות האשראי המתחרות, ישראכרט אינה מציעה הסדר אשראי מסוג "'''30+'''/'''+30'''" בנק' המכירה (דחייה בחודש נושאת ריבית). יחד עם זאת, למעוניינים מוצעת במוקד השירות העברת הסכום המבוקש לישראקרדיט ופרעונו הכולל במועד החיוב העוקב, באופן שמדמה מסלול זה.
<br />
| |||