הבדלים בין גרסאות בדף "הספרייה הלאומית של אוסטריה"

מ
הסרת קישורים עודפים
מ (הסרת קישורים עודפים)
|סמל= [[קובץ:%C3%96NB_Logo.svg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:Neue_Burg_Vienna_June_2006_271.jpg|250px]]
|כיתוב=בניין הספרייה
|מיקום=[[הופבורג]], [[וינה]]
|סוג=[[ספרייה לאומית]], [[ספריית הפקדה]]
עם כינון [[האימפריה האוסטרית]] נאספו לספרייה, בנוסף לספרים ב[[גרמנית]] גם יצירות ב[[הונגרית]] וב[[שפות סלאביות]] וכין יצירות מן [[העולם העתיק]] כאוסף [[פפירוס]]ים חשוב, מתנת המדינאי ואספן ה[[אגיפטולוגיה]] [[תיאודור גראף]]. במסגרת [[הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867]] הועבר החלק ההונגרי של הספרייה ל[[בודפשט]]. בד בבד הפכה הספרייה למרכז המוני לקריאה בעיתונים ועיון "לא רציני", דבר שהוביל לסגירתה לקהל החוקרים הרציניים בלבד. ב-[[1906]] נפתחה הספרייה מחדש לציבור הכללי עם חנוכתו של חדר קריאה וחשיפת אוצרותיה לציבור הקוראים הכללי.{{הערה|[https://www.onb.ac.at/en/about-us/the-history-of-the-austrian-national-library/1848-age-of-reading/ Age of reading]}} ב-[[1920]], עם כינונה של [[הרפובליקה האוסטרית הראשונה]], הפכה הספרייה לספרייה לאומית.
 
לאחר ה[[אנשלוס]] (סיפוח אוסטריה ל[[גרמניה הנאצית]] ב-[[1938]]) ובהמשך [[מלחמת העולם השנייה]] הובאו לספרייה הלאומית אוספים רבים אשר נשדדו ונבזזו מיהודים שהובלו ל[[גטו|גטאות]] ו[[מחנות ריכוז]]. ביוני [[1950]] דיווח נציג ארגון "ועד אוצרות הגולה" שנועד לאיתור רכוש יהודי גנוב, על "250,000 ספרים ללא יורשים שנמצאו בארמון ההופבורג" ושיער כי מספרם האמיתי של הספרים מגיע ל-400,000. תגובת ממשלת אוסטריה הייתה ש"שהרכוש ללא יורשים יועבר לבעלות המדינה, שהרי זו נגררה לתוך המלחמה". לדברי חוקר השואה [[איתמר לוין]], "הספרייה הלאומית קיבלה 470 ספרי יהדות וכן ספרים בנושאים אלה: [[גאוגרפיה]], [[מלחמת העולם הראשונה]], [[תרבות]], [[קולוניאליזם]], [[אגודת סתרים|אגודות חשאיות]], [[מזרחנות]], [[אמנות פלסטית]], [[תיאטרון]], [[מחול]], [[מוזיקה]] ו[[מדריך טיולים (ספר)|מדריכי טיולים]]. נוסף על כך, הועברו לספרייה הלאומית כ-4,500 ספרים מספריית ה[[גסטאפו]] בווינה. סביר להניח שגם אלו היו ספרים שדודים." בסך הכל כ-100,000 ספרים. ספרים אחרים חולקו על ידי משרד החינוך לספריות ציבוריות ברחבי המדינה. ב-[[1955]] סיכם מנהל [[הספרייה הלאומית|בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי של ישראל]], [[קורט וורמן]], עם עמיתיו על החזרת חלק מהספרים. מתוכם, לפי מחקרו של לוין, הועברו ככל הנראה כ-80,000 ספרים לבית הספרים הלאומי.{{הערה|[[איתמר לוין]], '''[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206630.pdf רכוש קורבנות השואה באוסטריה], [[יד ושם]]}}
 
רק בשנת [[1998]] הצליחה ועדת היסטוריונים להביא לחקיקת חוק ב[[הפרלמנט האוסטרי|פרלמנט האוסטרי]] להשבת הרכוש לבעליו.{{הערה|1=[https://www.ris.bka.gv.at/GeltendeFassung.wxe?Abfrage=Bundesnormen&Gesetzesnummer=10010094 Kunstrückgabegesetz, BGBl. I, 181/1998] {{גרמנית}}}}{{הערה|{{ynet|הלן חזן|צעדים לסדרת השבת הרכוש ליהודי אוסטריה|2456953|25 בפברואר 2003}}}}
* ''Codex Vindobonensis 387'' או כתב יד [[אאכן]] 809 - כתב יד אסטרונומי מאוייר מן [[התקופה הקרולינגית]]
* ''Gesta Hammaburgensis ecclesiae pontificum'' ([[לטינית]]: "[[מעשי הבישופים של כנסיית המבורג]]") - כתב יד מאת [[אדם מברמן]] שנערך בין השנים [[1073]] ל-[[1076]]
* Vienna Boniface Codex - קובץ הכולל ארבע התכתבויות של [[בוניפציוס הקדוש]] שנשמר ב[[קתדרלת קלן]] והוענק ב-[[1554]] למקסימיליאן השני
* [[ספר השעות]] השחור של [[בית ספורצה|גלאצו מריה ספורצה]], חלק מהנדוניה של בתו, ביאנקה מריה ספורצה
* ספר השעות של מארי, דוכסית בורגונדיה
=== אוסף המפות, האטלסים והגלובוסים ===
[[קובץ:Globenmuseum 17.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מוזיאון הגלובוסים]]
אוסף המפות והאטלסים הייעודי, אחד הגדולים והחשובים בעולם, החל במאה ה-16 וכולל למעלה מ-275,000 מפות, 75,000 אטלסים ו-570 גלובוסים.{{הערה|[https://www.onb.ac.at/en/library/collections/maps/ אתר אוסף המפות]}}
 
האטלס החשוב והמפואר ביותר באוסף הוא [[אטלס בלאו-ון דר הם]] (Atlas Blaeu-Van der Hem) שנערך עבור [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] באמצע המאה ה-17 ובו 2,400 מפות, איורים צבעוניים ורישומים. נכלל ב-[[2003]] כחלק מ[[תוכנית זיכרון עולם]] של [[אונסק"ו]]{{הערה|[http://www.unesco.org/new/en/communication-and-information/memory-of-the-world/register/full-list-of-registered-heritage/registered-heritage-page-8/the-atlas-blaeu-van-der-hem-of-the-austrian-national-library/#c183663 האטלס באתר אונסק"ו]}} אוצר נוסף באוסף היא [[מפת פויטינגר]] (Tabula Peutingeriana), מפת [[הדרכים ברומא העתיקה|הדרכים]] והמחוזות של [[האימפריה הרומית]], אשר נוצרה ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] או ראשית [[המאה ה-5|מאה ה-5]] לספירה.
 
ב-[[1956]] נפתח במסגרת הספרייה מוזיאון הגלובוסים הראשון והיחיד בעולם.{{הערה|[https://www.onb.ac.at/en/museums/globe-museum/ אתר מוזיאון הגלובוסים]}}