הכנסייה האורתודוקסית הסרבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←בימי שושלת נמאניה 1463- 1346: הגהה |
||
שורה 62:
{{ציטוט|תוכן="ברחמי אלהים ארכיבישוף ופטריארך של כל הארצות הסרביות ושל כל ארצות החוף (עד שנת [[1375]] - "פטריארך של הסרבים והיוונים")}}.לפטריארך הייתה קנצלריה ובראשה מזכירים הקרויים "לוגותטים".
בעקבות התחזקות הפטריארכיה הפכה הכנסייה האורתודוקסית הסרבית לאחד מעמודי התווך של החברה הפאודלית. בבעלותה היו אדמות רבות - אחוזות של מנזרים, שנקראו "מטוכיה" (מיוונית) ובהם הועסקו איכרים רבים. עד לכיבוש העות'מאני נכסיה היו פטורים ממסים והיא נהנתה מפריבילגיות נוספות. הכנסייה הייתה אחראית לעבודות רבות שבוצעו באחוזותיה כמו כריתת יערות, הקמת
בנוסף להכנסות שנבעו מן המנזרים ונכסי הכנסיות הבישופים גבו מס נוסף מאנשים שלומם, שמילאו תפקידים של [[אקסרכיה|אקסרכים]]. האקרכים נדרשו לפקח על שמירת מצוות הדת והמוסר באפרכיה. האפרכיות התחלקו ל[[פרוכיה|פרוכיות]]. מאוחר יותר הוקם מוסד ה[[פרוטופופ]]יאט. בראש כל פרוכיה התמנה כומר (פופ) על ידי הבישוף בהתיעצות עם ראש נכבדי המקום. לכל כומר הוקצו שלושה שדות אדמה אותם היה אמור לעבד. הותר לכומר גם לצבור רכוש שיוכל להוריש, אולם היה חייב לשלם עמלות לבישוף הממונה עליו. בנוסף לעיסוקיהם הדתיים, החקלאות היוותה תעסוקה מרכזית של הכמרים הפשוטים.
| |||