מנחם שמואלי (ממשי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ישראלי מישראל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Masala Dosa (שיחה | תרומות) |
||
שורה 30:
|הערות שוליים=
|השכלה=}}
'''מנחם שמואלי''' (נולד מנחם מנדל שמואלביץ) ([[1879]] – [[כ"ז באייר]], [[ה'תרע"א]], [[25 במאי]] [[1911]]), הידוע ב[[שם עט|שם העט]] והכינוי '''ממש"י''' (או ממשי), היה [[חלוציות|חלוץ]] [[העלייה השנייה]], חבר ב[[קומונת הסתתים]], פעיל [[ציוני]], [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]], הוגה דעות ופועל ב[[חוות כנרת]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = [[יעקב שביט]], [[יעקב גולדשטיין]], [[חיים באר]] (עורכים)|שם = [[לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948]]|מו"ל = [[עם עובד]]|שנת הוצאה = 1983|פרק = שמואלי (ממשי), מנחם מנדל|עמ = 495}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = מנחם מנדל שמואלביץ ממש"י - תעלומת מותו - הקבר הראשון בכנרת|כתובת = http://israelitombstones.blogspot.com/2012/11/25_15.html|תאריך_וידוא = 2015-08-16|הכותב = עודד ישראלי וצמרת אביבי|אתר = סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850|תאריך = 2012-11-15}}}}{{הערה|[[מכון לבון]], '''תיק שמואלי IV 104 10791'''}}. היה [[כתב (מקצוע)|כתב]] של [[הפועל הצעיר (עיתון)|עיתון הפועל הצעיר]] ופעיל למען [[זכויות עובדים|זכויות הפועלים]] ו[[זכויות האישה|זכויות הנשים]]. הגה את רעיון [[חוות העלמות]]. [[קבר]]ו הוא הראשון [[בית הקברות כנרת|בבית הקברות של כנרת]]. כינויו '''ממשי''' נגזר מראשי התיבות של שמו העברי, מנחם שמואלי{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = [[מוקי צור]]|שם = התשמע קולי|מו"ל = [[עם עובד]]|שנת הוצאה = 1994|עמ = 47}}}}.
==קורות חייו==
שורה 61:
|מרכאות = כן|מקור = }}
=== "שאלת הפועלת הגלילית" וחוות העלמות ===
ב-1910 פרסם ממש"י מאמר פורץ דרך, "שאלת הפועלת הגלילית", בו התרעם על היחס לנשים בכלל ופועלות בפרט. זוהי ההתייחסות הראשונה לעניין [[פמיניזם|הפמיניסטי]] בתקופת היישוב החדש{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = תנועת הפועלות בארץ ישראל מראשיתה עד 1927|שם = [[דפנה יזרעאלי]]|כתב עת = קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה|כרך = גליון 32|עמ = |שנת הוצאה = 1984|מו"ל = יד יצחק בן-צבי|קישור = http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21168}}}}. על פי [[יוסף שפירא (תנועת המושבים)|יוסף שפירא]], {{ציטוטון|זכות מיוחדת לו לשמואלי-ממשי בהעלאת שאלת הפועלת... ממשי היה הראשון שהעלה במחנה העבודה הקטן את שאלת הפועלת... באותם הימים כאשר איש עדיין לא שם לב לחשיבותה של בעיה זו.}}
שורה 67:
{{ציטוט|תוכן = הריני פה בא"י כמעט חמש שנים, השתתפתי בהרבה אספות פועלים, ומה לא נדבר באותן האספות? — על דברים שלא נולדו בעולם ועל דברים שנולדו נפלים;על היאוש שבתחיה ועל התחיה שביאוש — על הכל נדבר שם, ואף פעם לא שמעתי, שתעלה על סדר היום של האספה גם שאלת הפועלת החקלאית או שאיזה נואם יגע בשאלה זו בדרך אגב. והלא תמיד שואלים אנו — אם יוכל פועל חקלאי להתקים מעבודתו? והשאלה מוסבה ביחוד על פועל בעל משפחה, ובמצב כזה של פועל הרי יש עוד נפש אחת — האשה שיש לה השפעה גדולה ולפעמים גם מכריעה בחיי הפועל — ומדוע אין היא מובאה בחשבון?|מקור = |מרכאות = כן}}
באותו מאמר, הגה ממש"י את רעיון ההקמה של [[חוות העלמות]], שהוקמה כשנה לאחר פרסום המאמר.
{{ציטוט|תוכן = כשם שנקטנו אמצעים לחנך פועלים חקלאים, כך צריכים אנו לנקוט אמצעים לחנך פועלות חקלאיות, ואחד מהאמצעים הראשונים הוא: ליסד על־יד החווה כנרת מחלקה לגידול בהמות, עופות וכו', שעלמות תוכלנה להתלמד שם ולהתרגל בעבודה זו.|מקור = |מרכאות = כן}}
=== נושאים אחרים ===
| |||