חוות העלמות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
Masala Dosa (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
'''חוות העלמות''' הוא שמה של [[חווה חקלאית]] להכשרת נערות לעבודה ב[[חקלאות]] על שפת [[ים כנרת]] שפעלה בין השנים [[1911]]–[[1916]].
את רעיון הקמת חוות להכשרת פועלות חקלאיות פרסם [[מנחם שמואלי (ממשי)|ממש"י]] ב-1910. בשנת 1911 חכרה ה[[החלוצות בתקופת העלייה השנייה|חלוצה]] [[חנה מייזל]] מ[[חוות כנרת]] שטח אדמה ליד שפת ים כנרת ובחווה הקצו לה ולשש התלמידות הראשונות שני חדרים. כעבור שנה, מספר התלמידות גדל לכ-15. מטרתה הייתה להכשיר פועלות לעבודה חקלאית אשר תוכלנה לעזור לבעליהן ה[[איכר]]ים. בין החניכות הראשונות הייתה המשוררת [[רחל בלובשטיין]] אשר החוויות שלה מהחווה באו לידי ביטוי בשיריה, וכן [[שרה מלכין]] ו[[תחיה ליברזון]]. מבנה החווה הוחרם על ידי השלטון הטורקי ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולא נפתח מחדש בתום המלחמה.
==הקמת החווה==
בשנת 1910 הגה [[מנחם שמואלי (ממשי)|ממש"י]] את רעיון הקמת החווה במאמרו הפמיניסטי "לשאלת הפועלת הגלילית" שפורסם ב-1910:{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = ממשי|שם = לשאלת "הפועלת הגלילית"|כתב עת = הפועל הצעיר|כרך = שנה רביעית, מספר 4|שנת הוצאה = 1910|עמ = 4-6|קישור = http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?href=HHR%2F1910%2F12%2F09&page=4}}}}
בשנת [[1910]], שנה מאז הגיעה לארץ, החלה מייזל לפעול עבור הקמת חוות לימוד חקלאות לנערות. היא נסעה לאירופה במטרה להשיג מימון מגורמים שונים ב[[ציונות|תנועה הציונית]]. [[אוטו ורבורג]], יושב ראש המחלקה הארץ ישראלית של התנועה הציונית שישב בברלין, קיבל ממנה בביקורה הצעת תקציב מסודרת לתוכנית של חווה עבור חמש עשרה נערות שתשתרע על מאה דונם, ובה [[לול]], [[גן ירק]] ושדות. מייזל צפתה שההוצאות הראשונות יגיעו ל-22,600 [[פרנק צרפתי|פרנק]], וההוצאות השוטפות לשנה יהיו 6,000 פרנק. ורבורג ראה את העניין בעין יפה וביקש מ[[ארתור רופין]] להכריע בנושא. בנוסף לביקור זה, השתדלה מייזל גם אצל נציגות "ארגון הנשים היהודיות לעבודה תרבותית בפלשתינה", שהסכים לתמוך בחווה. ההחלטה שנפלה היא כי [[הקרן הקיימת]] תחכיר את האדמה, וארגון הנשים יממן את הוצאות החכירה וההוצאות השוטפות. אולם למעשה, מייזל הייתה זו שקבעה את העובדות בהגיעה עם קבוצת נערותיה לכנרת באפריל 1911, והארגון אישר בדיעבד את מה שכבר יצא לפועל{{הערה|1=[[מרגלית שילה]], '''אתגר המיגדר: נשים בעליות הראשונות''', בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2007, {{דרושה הבהרה|עמ'}}}}.▼
{{ציטוט|תוכן=כשם שנקטנו אמצעים לחנך פועלים חקלאים, כך צריכים אנו לנקוט אמצעים לחנך פועלות חקלאיות, ואחד מהאמצעים הראשונים הוא: ליסד על־יד החווה כנרת מחלקה לגידול בהמות, עופות וכו', שעלמות תוכלנה להתלמד שם ולהתרגל בעבודה זו.|מקור=|אנגלית=}}
▲
הבחירה דווקא בכנרת נבעה משיקולים שונים. ארתור רופין, שלנגד עיניו עמדו הסיבות הכלכליות, לקח בחשבון את האדמה המושקית ושפע המים בכנרת שיאפשר גידול ירקות. מלבד זאת, מצב החווה באותו זמן היה קשה ביותר, ונתלו תקוות כי חוות הפועלות שקיבלה מימון שוטף לפועלות ולמנהלת ואף שילמה דמי חכירה על הקרקע תהווה כקרש הצלה.
| |||