פרדיגמה – הבדלי גרסאות

לעיתים, [[מהפכות במדע|מעברי פרדיגמה]] הם דרמטיים ביותר, במיוחד כאשר אין מצפים להם. אחת הדוגמאות היא ההתפתחות שחלה בתחום ה[[פיזיקה]] בין סוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]]. בסוף המאה התשע עשרה נראתה הפיזיקה כתחום המשלים את מעט הקצוות התאורטיים שנותרו על מנת ליצור מערכת הידועה ומובנת ברובה הגדול. בשנת [[1900]] [[ויליאם תומסון|לורד קלווין]] הצהיר את הצהרתו הידועה לפיה "אין מה לגלות בפיזיקה עוד. כל שנותר הוא רק מדידות מדויקות יותר ויותר". חמש שנים לאחר מכן [[אלברט איינשטיין]] פרסם את מאמרו על [[תורת היחסות הפרטית]], אשר זיעזע את המחשבה הפיזיקלית אשר התייחסה עד אז לכללים הפשוטים והמובנים לכל הכלולים במכניקה ה[[אייזק ניוטון|ניוטונית]], ובהם השתמשו לתאר מונחים כ"כוח" ו"תנועה" במשך שלוש מאות שנים. במקרה זה שימשה הפרדיגמה החדשה על מנת להפוך את קודמתה למקרה מיוחד (המכניקה הניוטונית משמשת להערכת גדלים פיזיקליים הקשורים במהירויות נמוכות יחסית ל[[מהירות האור]]).

 

 

==שימושים נוספים==