י"ל פרץ – הבדלי גרסאות

בניגוד לסופרי תנועת ההשכלה שקדמו לו ותקפו את הבערות והניוון של הקיום היהודי ב[[גלות (יהדות)|גולה]], סימן י"ל פרץ את המעבר לתחייה בשנות ה-70 וה-80, במקביל לטלטלה שעברו ערכי ההשכלה. הוא כתב על פשוטי העם ב[[חיבה]] וב[[אהבה]], תוך הדגשת רחמנותם, טוהר לבם וגדלות נפשם. כך בקובץ הסיפורים "מפי העם" ו"שלום בית" הוא כותב בחיוב על הנכונות למסור את הנפש על קידוש השם, ומעריץ את [[צניעות]]ה, טוהרה וחכמתה של [[האישה ביהדות|האישה היהודייה]] (כמו בסיפור על בת הרב העומדת מול מעניה ה[[קוזאקים]] ובתחבולה ממיתה עצמה לבל תחולל).