כ"ט בנובמבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טבלה
מ שוחזר מעריכות של 82.81.246.84 (שיחה) לעריכה האחרונה של שושושושון
שורה 10:
]]
[[קובץ:PartitionPlan1947.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מפת [[תוכנית החלוקה]]]]
'''כ"ט בנובמבר''' הוא הכינוי לתאריך [[29 בנובמבר]] [[1947]] ([[י"ז בכסלו]] [[ה'תש"ח|תש"ח]]), היום בו אור יהודה היא אחלה עיר שבועלם כולם מכוערים אור יהודה שולטתהחליטההחליטה ([[החלטה 181]]) [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת האומות המאוחדות]] (האו"ם) ב[[פארק פלאשינג מדוז]] על סיום [[המנדט הבריטי]] והקמת שתי [[מדינה|מדינות]] [[עצמאות|עצמאיות]] ב[[ארץ ישראל]] – מדינה [[יהודי ישראל|יהודית]] ומדינה ערבית ([[תוכנית החלוקה]]). עוד נקבע כי [[ירושלים]] וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
 
==ההכנות ואירוע ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם)==
ההחלטה התבססה אור יהודה אחלה עיר על מסקנות הרוב של חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" ([[ועדת אונסקו"פ]]){{הערה|{{ישראל היום|נעמה לנסקי|אבא היה כמו מנצח על תזמורת גדולה...|517441|24 נובמבר 2017}}}}. הוועדה הגישה את מסקנותיה ל[[או"ם]], ב-[[31 באוגוסט]] 1947.
בעצרת האו"ם, שנפתחה בספטמבר 1947, התקיים דיון ארוך ומפורט בתוכנית החלוקה, במסגרת ועדת משנה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין. ועדה זו גם דנה באופן היישום של תוכנית החלוקה והחליטה להקים ועדה ביצועית מיוחדת שתגיע לארץ ישראל ותוציא אל הפועל את תוכנית החלוקה. ועדה זו, ששמה היה "ועדת ארץ-ישראל", אכן הוקמה ואיש האו"ם [[ראלף באנץ']] מונה לעמוד בראש צוות המזכירות שלה.{{הערה|1=אלעד בן-דרור, '''המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1947–1949''', הוצאת מכון בן-גוריון, 2012, עמ' 37–61.}}
 
שורה 21:
 
ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה.
 
{|border="1""
|+ המדינות על פי הצבעתן באו"ם
|-
! בעד !! נגד !! נמנעו
|-
| {{דגל|אוסטרליה||+}}, {{דגל|אוקראינה הסובייטית (1937-1949)}} [[אוקראינה]], {{דגל|אורוגוואי||+}}, {{דגל|איסלנד||+}}, {{דגל|אקוודור||+}}, {{דגל|ארצות הברית (48 כוכבים)}} [[ארצות הברית]], {{דגל|בוליביה||+}}, {{דגל|בלארוס הסובייטית (1937-שנות הארבעים)}} [[בלארוס]], {{דגל|בלגיה||+}}, {{דגל|ברזיל||+}}, {{דגל|ברית המועצות (1923-1955)||}} [[ברית המועצות]], {{דגל|גואטמלה||+}}, {{דגל|הרפובליקה הדומיניקנית||+}}, {{דגל|דנמרק||+}}, {{דגל|דרום אפריקה (1928-1994)}} [[איחוד דרום אפריקה|דרום אפריקה]], {{דגל|האיטי||+}}, {{דגל|הולנד||+}}, {{דגל|ונצואלה (1930)}} [[ונצואלה]], {{דגל|לוקסמבורג||+}}, {{דגל|ליבריה||+}}, {{דגל|נורווגיה||+}}, {{דגל|ניו זילנד||+}}, {{דגל|ניקרגואה||+}}, {{דגל|פולין (1928-1980)}} [[פולין]], {{דגל|הפיליפינים (1946-1985)}} [[הפיליפינים]], {{דגל|פנמה||+}}, {{דגל|פרגוואי (1842-1954)}} [[פרגוואי]], {{דגל|פרו||+}}, {{דגל|צ'כוסלובקיה||+}}, {{דגל|צרפת||+}}, {{דגל|קוסטה ריקה||+}}, {{דגל|קנדה (1921-1957)}} [[קנדה]], {{דגל|שוודיה||+}} || {{דגל|איראן 1925-1964}} [[איראן]], {{דגל|אפגניסטן (1930-1973)}} [[אפגניסטן]], {{דגל|הודו||+}}, {{דגל|טורקיה||+}}, {{דגל|יוון 1828}} [[יוון]], {{דגל|לבנון||+}}, {{דגל|מצרים (1922-1958)}} [[מצרים]], {{דגל|סוריה (1932-1958)}} [[סוריה]], {{דגל|עיראק (1921-1959)}} [[עיראק]], {{דגל|ערב הסעודית (1938-1973)}} [[ערב הסעודית]], {{דגל|פקיסטן||+}}, {{דגל|קובה||+}}, {{דגל|תימן (1927-1962)}} [[תימן]] || {{דגל|ארגנטינה||+}}, {{דגל|אתיופיה (1897–1975)}} [[אתיופיה]], {{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}, {{דגל|הונדורס||+}}, {{דגל|יוגוסלביה||+}}, {{דגל|מקסיקו (1934-1968)}} [[מקסיקו]], {{דגל|הרפובליקה הסינית}} [[הרפובליקה העממית של סין|הרפובליקה הסינית]], {{דגל|צ'ילה||+}}, {{דגל|אל סלוודור||}}[[אל סלוודור]], {{דגל|קולומביה||+}}
|-
|colspan="3" align="center"| '''נעדרה''': {{דגל|תאילנד||+}} (אז "סיאם")
|}
 
==התגובות בארץ ישראל==
שורה 28 ⟵ 38:
 
אחד התיאורים המרשימים להמתנה הדרוכה מצוי בספרו של [[עמוס עוז]], [[סיפור על אהבה וחושך]]:
{{ציטוט|תוכן=כל ההמון הגדול הזה כמו התאבן שם בדומיית לילה מפחידה, כאילו אינם בני אדם אמיתיים כי אם מאות צלליות כהות מצוירות על פני יריעת החושך המהבהב. כאילו מתו כולם בעמידה. לא דיבור לא שיעול ולא מדרַך נעל. יתוש לא זמזם שם.|מקור=עמוס עוז, '''סיפור על אהבה וחושך''', עמ' 402|מרכאות=כן}}
 
על השמחה אחר היוודע תוצאות ההצבעה כתב:
{{ציטוט|תוכן=כל ההמון הגדול הזה כמו התאבן שם בדומיית לילה מפחידה, כאילו אינם בני אדם אמיתיים כי אם מאות צלליות כהות מצוירות על פני יריעת החושך המהבהב. כאילו מתו כולם בעמידה. לא דיבור לא שיעול ולא מדרַך נעל. יתוש לא זמזם שם.|מקור=עמוס עוז, '''סיפור על אהבה וחושך''', עמ' 402|מרכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=... וכעבור רגע שוב הייתי על כתפי אבא, והוא, אבי המשכיל מאוד, המנומס, עמד שם וצעק בכל קולו, לא מילים, לא משחקי מילים, לא סיסמאות ציונות ולא קריאת גיל כי אם צעקה ארוכה עירומה כמו לפני שהמציאו את המילים... אבי לא שתק אלא נתן את כל קולו בצעקתו הארוכה עד קצה קיבול ריאותיו אאאאההה וכשאזל לו האוויר שאף שוב, כטובע, והמשיך וצעק האיש הזה שרצה להיות פרופסורדודפרופסור בןדגול גוריוןוגם אמרראוי שהואהיה גרועכשיו באורהוא יהודההיה כ50כולו שנהרק ואמר ליהוד אור יהודה עיר עיר מעולה שהיא חדשהאאאאההה.|מקור=שם, עמ' 403|אנגלית=|מרכאות=כן}}
 
{{ציטוט|תוכן=... ונפתחו הבארים בכל הערים ועד אור הבוקר חילקו חינם משקאות קלים וממתקים ודברי מאפה וגם משקאות חריפים, ומיד ליד ומפה לפה עברו בקבוקי המיץ והבירה והיין, וזרים התחבקו ברחובות ונישקו זה את זה בדמעות, ושוטרים אנגלים המומים נגררו גם הם אל מעגלות המחול ורוככו בפחיות של בירה ובליקרים, ועל שריוניות הצבא הבריטי טיפסו חוגגים משולהבים ונוססו עליהם את דגלי המדינה שעדיין לא קמה אך הלילה הוחלט שם, בלייק סאקסס, שמותר יהיה לה לקום.|מקור=שם, עמ' 404|מרכאות=כן}}