פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 7 בתים ,  לפני 10 חודשים
←‏חוקי היסוד כחוקה: הוספת קישור להארנק והחרב, אחידות במיקום הערות שוליים
* '''כוונת המחוקק'''
היסוד עליו נבנתה המהפכה החוקתית: הגדרתם של [[חוק יסוד|חוקי היסוד]] כ[[חוקה]] אשר לה עליונות על החוקים הרגילים, היה שנוי במחלוקת מעת שהוצב לראשונה בידי השופט אהרן ברק. נטען כי חברי הכנסת לא התכוונו בחקיקת חוקי היסוד ליצור חוקה ולהעניק לחוקים הללו מעמד על חוקי. העובדה שחוקי היסוד עברו ברוב קטן ולא מוחלט (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עבר ברוב של 32 מול 21), שימשה לערעור המעמד החוקתי שיוחס לחוק היסוד. חבר הכנסת [[מיכאל איתן]] אמר
{{ציטוט|תוכן=באיזה יום, נכון יותר לילה, באווירה נטולת חגיגיות לחלוטין, הביאו שני חוקים להצבעה, פחות מחצי מחברי הבית נכחו פה [...] איש לא דיבר על כך שיש פה אספה מכוננת, איש לא דיבר על כך שמדובר במהפכה, ואיש לא אמר שמבצעים שינוי קונסטיטוציוני כלשהו. הצביעו. לאחר מספר חודשים מודיעים לעם ישראל: התחוללה מהפכה. נו, המהפכה הראשונה שנעשתה בלי שהציבור ידע עליה{{הערה|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset14/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19950116@19950116007@007.html פרוטוקול הישיבה המאתיים-ותשעים-ותשע של הכנסת השלוש-עשרה], ‎1616 בינואר ‎19951995.}}}}
 
דברים דומים אמר גם חבר הכנסת [[חיים רמון]]{{הערה|[[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]], 'המהפכה החוקתית', הוצאת ידיעות ספרים, 2010, עמ' 128}}. גם [[יושב ראש הכנסת]], [[ראובן ריבלין]], תקף את המהפכה החוקתית ואמר בתגובה לפסילת חוק בידי שופט בית משפט השלום:
{{ציטוט|המהפכה החוקתית אשר הוכרזה ע"י כבוד נשיא בית המשפט העליון לפני שנים אחדות היתה בפועל, אולי מבלי משים, אולי ללא כוונה כזו להפיכה שלטונית המסכנת כיום לדעתי את יסודותיה המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית{{הערה|{{ערוץ7||ריבלין: בג"ץ מוביל הפיכה שלטונית|51782|22 במאי 2003}}}}.}}
 
גם נשיא בית המשפט העליון בדימוס [[משה לנדוי]] סבר כי {{ציטוטון|החוקה, כפי שהיא תוארה על ידי הנשיא ברק, היא היחידה בעולם שנוצרה באמרי פיו של בית המשפט{{הערה|{{המשפט||רב שיח: פסק דין בנק המזרחי - לאחר שלוש שנים|5|224|תשס"א עמ' 254}}.}}.}} כנגד ההסתמכות על פסק הדין [[מרבורי נגד מדיסון]], שייסד את הביקורת השיפוטית בארצות הברית, הטעים לנדוי כי {{ציטוט|יש לשים לב לכך, שההלכה הזאת נפסקה בארצות-הברית על הבסיס של חוקה קשיחה קיימת כחוק עליון למדינה. על בסיס זה הגיע בית-המשפט למסקנתו בדבר העליונות השיפוטית. ואילו אצלינו אינה קיימת חוקה כזאת, אלא הכול הוא פרי הקונסטרוקציה המשפטית של בית-המשפט עצמו, כולל רעיון העליונות השיפוטית{{הערה|שם=לנדוי, חוקה בדרך פסיקת בית-המשפט, עמ' 706|{{משפט וממשל|משה לנדוי|מתן חוקה לישראל בדרך פסיקת בית-המשפט|3B|כרך%20ג(2)%20משה%20לנדוי%20-%20מתן%20חוקה%20לישראל%20בדרך%20פסיקת%20בית%20המשפט|תשנ"ו. עמ' 706}}.}}.}}
 
* '''הסמכות לכונן חוקה'''
נטען גם כי מבחינה משפטית חוקתית, לכנסת אין סמכות של רשות מכוננת, היכולה לכונן חוקה. תפישה זו היא שעמדה ביסוד חוות דעתו החולקת של השופט [[מישאל חשין]] בפסק דין בנק המזרחי. בפסקי דין מאוחרים יישר חשין קו עם דעת הרוב בפס"ד המזרחי{{הערה|[[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]], 'המהפכה החוקתית: עבר הווה ועתיד', הוצאת ידיעות ספרים, 2010, עמ' 107}}, אך בדברים שנשא בכנס שנערך לכבודו בשנת 2007 אמר חשין:{{ציטוט|תוכן=דעתי לא נשתנתה מאז ולו כהוא-זה, וגם לא שמעתי תשובות ראויות לשאלות שהעליתי [...] הענקת סמכות מכוננת לכנסת בפסק-הדין בעניין בנק המזרחי ראיתי, ואני רואה בה עד היום, מעין מעשה-כשפים, אל-כימיה במיטבה, יצירת יש-מאין{{הערה|מישאל חשין, 'תגובות', [[מאזני משפט]] כרך ו, תשסז, עמ' 503.}}.}}
{{הערה|מישאל חשין, 'תגובות', [[מאזני משפט]] כרך ו, תשסז, עמ' 503.}}}}
באקדמיה, מבקרת בולטת של פרשנות חוקי היסוד כחוקה היא [[רות גביזון]], ששללה את תאוריית הסמכות המכוננת של הכנסת{{הערה| [[רות גביזון]], [https://ruthgavison.files.wordpress.com/2015/10/d794d79ed794d7a4d79bd794-d794d797d795d7a7d7aad799d7aa-d7aad799d790d795d7a8-d794d79ed7a6d799d790d795d7aa-d790d795-d7a0d791d795d790d794.pdf המהפכה החוקתית - תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה?], [[משפטים (כתב עת)|משפטים]] כח, תשנז, עמ' 123–128}}.
 
דניאל פרידמן כתב על כך:
{{ציטוט|תוכן=השיטה החוקתית החדשה עומדת על כרעי תרנגולת, אף שבית המשפט העליון שומר עליה מכל משמר. המרכיב שמאפיין חוקה אמיתית, ונעדר מהחוקה המדומה, הוא שהליך תיקונה מסובך ומורכב יותר מהליך חקיקה רגיל, ונתון לעיתים בידיו של גוף אחר או טעון את אישורו (למשל, אישור במשאל-עם). "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" - הקולב שעליו תלה העליון את החוקה הישראלית - אינו עומד בקני המידה האלה.{{הערה|[[דניאל פרידמן]], [[הארנק והחרב]], ידיעות ספרים, 2013, עמ' 587.}}.}}
 
* '''הפרשנות התקדימית לחוקי היסוד'''
נטען כי עד לחקיקת שני חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם לא יוחסה לחוקי היסוד עליונות על חוקים רגילים, אלא רק לסעיפים המשוריינים שבהם. ('חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו' איננו משוריין). טענה זו משמשת הן לביסוס העדר כוונה מצד חברי הכנסת ליצור בחוקי יסוד חוקה בעלת מעמד על חוקתי, שכן השיח החוקתי היה בחיתוליו והמחשבה שבית המשפט יעסוק בביקורת שיפוטית שיטתית לא הייתה כלל על סדר היום הציבורי{{הערה|גדעון ספיר, 'המהפכה החוקתית: עבר הווה ועתיד', הוצאת ידיעות ספרים, 2010, עמ' 75–76}}. והן כדי להראות שפסק הדין בנק המזרחי היה מנוגד לפסיקה שנהגה בבית המשפט העליון קודם לכן{{הערה|גדעון ספיר, 'המהפכה החוקתית', הוצאת ידיעות ספרים, 2010, עמ' 90}}.
679

עריכות