מצפה הכוכבים אולוג בג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Avitevel (שיחה | תרומות)
שורה 12:
 
עד שנת 1437, מלומדים שהשתמשו במצפה הכוכבים עדכנו את הלוחות האסטרונומיים אשר שימשו בעבר בסביבות 1260 ו-1270 ב[[מצפה הכוכבים מראע'ה]], אשר סיפקו לוחות סינוס והשקה,{{הערה|North, J., '''The Fontana History of Astronomy and Cosmology''', Fontana Press, London, 1994, p. 200.}} ואת הלוח האסטרונומי הסולטאני, אשר הציג פרמטרים כוכביים משופרים ואת חלוקת נקודות הציון של 1,018 כוכבים על סמך מחקר מקורי במצפה הכוכבים ולא רק בהסתמך על עדכון של עבודת [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] או עבד א-רחמן א-סופי. למעשה, אולוג בג והחוקרים שלו  חישבו
הרבה אי דיוקים במהלך העבודה שלהם, כפי שהסביר בהקדמה שלו תחת הכותרת "קביעת המיקומים של הכוכבים הקבועים בקווי אורך ורוחב":-
[[קובץ:Storks_samarkand.jpg|ממוזער|מדרסת אולוג בג הייתה מרכז חשוב של מחקר אסטרונומי במרכז אסיה]]
המחקר והגילויים שנערכו במצפה הכוכבים אולוג בג היו חשובים מאוד באותו הזמן, שכן אסטרונומים יכלו לחזות ליקויים ולחשב את שעות הזריחה ואת גובהם של גרמי השמיים.{{הערה| Djebbar, A., '''Une Histoire de la Science Arabe''', Le Seuil, Paris, 2001, pp. 187–188.}} ההשערה שלהם בנוגע לשנה שמיימית הייתה מדויקת למדי: 365 ימים, 6 שעות, 10 דקות ו-8 שניות, רק כדקה אחת יותר מאשר חישובים אלקטרוניים מודרניים. למרות שמצפה הכוכבים נהרס בשנת 1449, מחקר אסטרונומי נמשך בסמרקנד גם ב-75 שנים הבאות.{{הערה|Regis Morelon, "General Survey of Arabic Astronomy," in Rushdī Rāshid, Régis Morelon (eds.), '''Encyclopedia of the History of Arabic Science''', Volume 2, Psychology Press, 1996, p. 14.}}