הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת התורה"

(#1Lib1Ref רמב"ם)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
'''בשבתות''', מלבד שבתות שחלות בחגים, קוראים בתורה את [[פרשת השבוע]]. בקריאת התורה של שבת במנחה, וכן בימי שני וחמישי (מלבד אם חלים בחג או בצום) קוראים לשלושה עולים חלק מפרשת השבוע הקרובה (בדרך כלל את החלק הראשון מתוך שבע העליות של הפרשה). בשבתות מיוחדות כמו שבת שחלה בראש חודש או [[ארבע פרשיות]], בקריאה של העולה האחרון (מפטיר) קוראים קטע מהתורה הקשור ליום.
 
'''בחגי ישראל''' קוראים קטע מהתורה הקשור לימי החג. בכל החגים מלבד סוכות, קוראים בשני ספרי תורה, בספר הראשון קטע אחד העוסק בצווי על החג או בנושא הקשור לחג, ובספר השני קוראים למפטיר קטע העוסק ב[[קורבן (יהדות)|קורבנות החג]]. בחג הסוכות קוראים רק את פרשת קורבנות החג, להוציא את שבתמתוך [[חולפרשת המועדפינחס]]. בהביום קוראיםהראשון קטעשל מ[[פרשתראש כי תשאהשנה]], שסופו עוסק ב[[שלוש הרגלים]], ולעולה האחרון קוראים את פרשת הקורבנות.הקטע ב[[ראשפרשת השנהוירא]] קוראים את הקטע העוסק בלידת יצחק, גירוש [[ישמעאל]] מבית אברהם והצלתו ממוות בצמא. ביום השני קוראים את הקטע שאחריו, פרשת [[עקידת יצחק]], כדי להזכיר את זכותו ביום הדין. ב[[יום כיפור]] קוראים בבוקר את הפרשה העוסקת ב[[יום כיפור בבית המקדש|יום הכיפור בבית המקדש]], ובתפילת מנחה של יום כיפור קוראים את פרשת [[איסור עריות|איסורי עריות]]. ב[[חג הסוכות]] קוראים ביום הראשון קטע מ[[פרשת אמור]] שעוסק בציווי על החגים. ב[[חול המועד]] של חג הסוכות קוראים רק בספר אחד, בו קוראים את פרשת קורבנות החג, להוציא את שבת חול המועד בה קוראים קטע מ[[פרשת כי תשא]], שסופו עוסק ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], ולעולה האחרון קוראים את פרשת הקורבנות. ב[[חנוכה]] קוראים בכל יום קטע מ[[פרשת נשא]] שעוסק ב[[קורבנות הנשיאים]].{{הערה|חנוכה אינו חג מהתורה, ולכן לא מקריבים בו קרבנות, והקריאה מזכירה את חנוכת המשכן בימי משה}} בפורים קוראים קטע מ[[פרשת בשלח]] שעוסק במלחמה של עם ישראל עם [[עמלק]] אחרי היציאה ממצרים. בפסח קוראים בכל יום קטע מהתורה במזכיר את פסח או את יציאת מצרים, ואחריו קוראים בספר שני את קורבן המוסף של פסח. בשבועות קוראים את הקטע ב[[פרשת יתרו]] שמספר על [[מתן תורה]].
 
'''ב[[תענית|תעניות]]''' קוראים את פרשת ויחל, מתוך פרשת כי תשא, העוסקת בבקשת משה למחילה על [[חטא העגל]]. לאחר קריאת התורה נהגו בני אשכנז לקרוא את הפטרת דרשו ה' בהמצאו, העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ישנם קהילות שלא נהגו להפטיר{{הערה|[http://www.yahadoot.net/item.asp?id=973&cid=16<nowiki> סעיף כ"ג]</nowiki>}}, וישנם קהילות שנהגו להפטיר, וקוראים את הפטרת 'שובה ישראל'{{הערה|{{תנ"ך|הושע|יד|ב}}}} שבספר הושע, מלבד צום גדליה שבו קוראים את הפטרת 'דרשו ה' בהמצאו'. משום שבשבת שלאחר הצום (שהיא חלה בין ראש השנה ליום הכיפורים) קוראים את הפטרת 'שובה ישראל' ולא רוצים שיקראו פעמיים בשבוע את אותה הפטרה{{הערה|{{סרוגים|הרב חננאל זייני|צום גדליה: תזכורת להלכות התענית|54575-צום-גדליה-תזכורת-להלכות-התענית|8 בספטמבר 2013}}}}. ב[[תשעה באב]] בבוקר קוראים את פרשת "כי תוליד בנים" מתוך [[פרשת ואתחנן]] העוסקת בחטאי ישראל ובעקבות זאת גלותם מארץ ישראל.
 
סביב קריאת התורה בשבתות התפתחה מסורת של לימוד "פרשת השבוע", כלומר הפרשה שקוראים באותה שבוע. לפיכך, נהוג לחלק את התורה ל"פרשות", ולא לפרקים וכדומה.