|
לנשים אין זכויות[[קובץ:Youngest_parader_in_New_York_City_suffragist_parade_LCCN97500068_(cropped).jpg|שמאל|ממוזער|260px|ניו-יורק, 1912. צעדה למען זכות בחירה לנשים.]]
[[קובץ:Suffragettes,_New_York_Times,_1921.JPG|שמאל|ממוזער|240px|סופרג'יסטיות אמריקאיות בצעדה חגיגית לכבוד יום פטריק הקדוש, 1921. מעליהן שלט עליו כתוב: "נשיות ללא מורא ועשויה לבלי חת. גזע ללא מורא ועשוי לבלי חת."]]
[[קובץ:Wollstonecraft-right-of-woman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הגנה על זכויות האישה", מאת [[מרי וולסטונקראפט]]]]
'''ז'''
'''זכויות האישה''' הוא מונח המתייחס לתביעה של [[נשים]] ל[[זכויות אזרחיות]] ו[[חירות האדם|חרויות]] בסיסיות אשר נשללו מהן בעבר, או נשללות מהן בהווה, על ידי החברה ה[[פטריארכיה |פטריארכלית]] במהותה. הזכויות עליהן מדובר שונות מחברה לחברה ברחבי העולם, ותלויות ב[[חוק |חוקים]], ב[[מסורת]] ב[[מנהג מקומי |מנהגים המקומיים]], ובקודים התרבותיים של אותה [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] או [[מדינה]]. לעיתים מדובר ב[[אפליה]] מעוגנת בחוק ולעיתים החוק הוא [[שוויון|שוויוני]] אך החברה לא מיישמת אותו ובכך נגרמת אפליה. זכויות נשים ונערות שונות מ[[זכויות אדם]] אחרות משום ההטיה היסטורית והמסורתית בחברות רבות ברחבי העולם לטובת [[גברים]] ונערים. המונח זכויות נשים מתייחס למעמדן בחברה וזכויותיהן של נערות ונשים בכל גיל. הכוונה במונח היא לכלל הנשים ולא למעמדה של אישה בודדת.
<br />
זכויות הנשים בלב המאבק הן: הזכות לעצמאות, [[זכות הקניין|הזכות לרכוש]], [[זכות הבחירה לכנסת|הזכות לבחור ולהיבחר]], [[הזכות לחינוך]] [[והזכות לרבייה]]{{הערה|שם=:0|{{צ-מאמר|מחבר = Hosken, Fran P|שם = Towards a Definition of Women's Rights'|כתב עת = Human Rights Quarterly|כרך = Vol. 3, No. 2|עמ = 1–10}}}}. [[פמיניזם|התנועה הפמיניסטית]] מובילה את הפעילות למען זכויות נשים{{הערה|שם=:1|{{קישור כללי|הכותב = Rosa Briceno|כתובת = http://users.clas.ufl.edu/halohead/briceno.pdf|כותרת = Reclaiming Women's Human Rights}}}}.
== בין זכויות אדם לזכויות נשים ==
תפיסת [[זכויות האדם]] כפי שהגדיר אותה [[פילוסוף|הפילוסוף]] האנגלי [[ג'ון לוק]] היא הבסיס להגדרת זכויות האדם ועל בסיסה התפתחה התפיסה ההגות והעשייה בתחום. ב- [[1948]] קיבלה [[עצרת האומות המאוחדות]] את "[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח." ההצהרה נתפסת ככמסמך יסוד המגדיר את זכויות אדם של כל בני האדם בהתייחס לביטחון אישי, [[עבדות]], [[עינויים]], הגנת החוק, [[חופש תנועה]] [[חופש הביטוי|וביטוי]], [[חופש דת|דת]], וההתכנסות, וזכויות ל[[ביטחון סוציאלי]], [[עבודה (כלכלה)|עבודה]], [[בריאות]], [[חינוך]], [[תרבות]], [[אזרחות|ואזרחות]]. זכויות אלו בירור אמורות לחול באופן שווה על כל בני האדם ללא הבדל. עם זאת, שילוב בין מסורת, דעות קדומות, אינטרסים חברתיים, כלכליים ופוליטיים גרמו להדרת נשים מהגדרות זכויות האדם ה"כלליות" ודחק אותן להיתפס כ"עניין מיוחד" בתוך השיח על זכויות אדם. דחיקה זו של נשים בתאוריה ובעשייה בתחום זכויות אדם הוא השתקפות של חוסר שוויון בין המינים בעולם כולו{{הערה|שם=:0}}{{הערה|שם=:2|{{צ-ספר|מחבר = Charlotte Bunch and Samantha Frost|שם = Routledge International Encyclopedia
of Women: Global Women's Issues and Knowledge|מו"ל = Routledge|שנת הוצאה = Routledge|פרק = Women's Human Rights: An Introduction}}}}.
ההפרדה בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי טבועה במבנה של החוק הבינלאומי משפיעה על נשים ברמה הבינלאומית וברמה המקומית. ברמה הבינלאומית, החוק מכיר רק בנציגי ישות מדינתית כמי שיכול לפגוע בזכויות אדם. מפירי זכויות אדם 'לא ממשלתיים' אינם נושאים באחריות, באופן ישיר, בחוק הבינלאומי. נשים נפגעות יותר מפרטים אינדיבידואלים ופחות על ידי המדינה או נציגיה. ברמה מקומית, הדיכוטומיה בין הציבורי לפרטי עשויה להצדיק את הבחירה של המדינה לא להתערב ביחסים משפחתיים, ולאפשר הפרות שיטתיות של זכויות האדם של נשים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Rachel Johnston|שם = Feminist Influences on the United Nations|כתב עת = Human Rights Quarterly|כרך = 28|שנת הוצאה = 2006|עמ = 148–185}}}}{{הערה|שם=:1}}. הפגיעה שנגרמת בעקבות קבלת הדיכוטומיה בין הספירה הציבורית לפרטית באו לידי הביטוי ביותר בחומרה בהתייחסות ל[[אלימות]]. [[אונס|האונס]] השיטתי והאלימות שהופעלה על ידי רשויות מדינה בנשים בעת המלחמה ב[[יוגוסלביה]] לשעבר היא דוגמה אחת מני רבות לפגיעה בזכויות אדם של נשים בחסות המדינה. אבל הפגיעה הנפוצה ביותר בנשים וילדים מתרחשת בזירה הביתית על ידי בני זוגן או בני משפחה אחרים{{הערה|שם=:3|{{צ-מאמר|מחבר = Ursula A. O'Hare|שם = Realizing Human Rights for Women|כתב עת = Human Rights Quarterly|כרך = 21)2)|עמ = 364-402|שנת הוצאה = 1999|קישור = http://muse.jhu.edu.elib.openu.ac.il/journals/human_rights_quarterly/v021/21.2ohare.html}}}}.
העשור (1976–1985) הוקדש [[האומות המאוחדות|באומות המאוחדות]] לנשים. במהלך העשור התקיימו בחסות האו"ם מספר כנסים בהם גיבשו נשים מרחבי העולם תפיסה משותפת על תפקידו של האו"ם בשיפור מעמדם של נשים{{הערה|שם=:2}}. ב- [[1979]] אימץ [[האו"ם]] את '''האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים''' (CEDAW){{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/|כותרת = The Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination against Women}}}}. האמנה היא ציון דרך היסטורי בהכרה בזכויות האדם של נשים. עד אז, לא הייתה אמנה שהתייחסה באופן מקיף לזכויות נשים בחיים פוליטיים, כלכליים, תרבותיים, חברתיים ובמשפחה. באחד באפריל [[1997]], 157 מדינות אישררו את האמנה. האמנה מכירה באופי המיוחד של אפליה נגד נשים וייחודיות של אפליה זו. היא מעודדות פעולות לתיקון תוצריים של אפליה היסטורית ומספקת מדדים ל[[העדפה מתקנת]]{{הערה|שם=:3}}{{הערה|שם=:1}}.
'''[[החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם]]''': באוקטובר [[2000]] קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה המדגישה כי נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים במלחמות, ולכן נשים חייבות להיות שותפות בפתרון סכסוכים ובדרכים השונות למניעתם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.peacewomen.org/sites/default/files/1325hebrew.pdf|כותרת=החלטת האו”ם 1325 (2000)|אתר=Peace Women}}}}. ההחלטה מדברת על הצורך לדאוג לייצוג של נשים בפוליטיקה המקומית והבינלאומית. בשנת [[2005]], אישררה הכנסת את החלטה 1325.
=== זכות לקניין ===
זכויות הקניין של הנשים הן זכויות לבעלות על רכוש ו[[ירושה]] שנשים נהנות מהן בכל נקודת זמן. הזכויות לבעלות על רכוש משתנה בין חברות ומושפעות מגורמים תרבותיים, גזעיים, פוליטיים ומשפטיים. בחלקים רחבים של העולם, זכויות נשים על [[קרקע]] ורכוש נשללות באופן שיטתי. חוקים מגינים פחות על נשים מאשר על גברים ובאופן כללי הגישה הנהוגה מפלה נשים ומערערת על זכותן לבעלות על רכוש. מצב חוקי זה משאיר נשים רבות תלויות כמעט לחלוטין בגברים בחייהן להישרדות כלכלית בסיסית וחושף אותן ל[[אלימות]], [[עוני]], חוסר [[ביטחון תזונתי]], במיוחד אם האישה היא [[אלמן|אלמנה]], [[גירושים|גרוש]]ה, [[פנויים פנויות|רווקה]], או בנישואים שאינם מוכרים באופן רשמי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://globalinitiative-escr.org/wp-content/uploads/2014/03/Securing-Womens-Land-Property-Rights-20140307.pdf|כותרת=Securing Women’s Land and Property Rights : A Critical Step to Address Violence, anf Food SecurityY|מידע נוסף=Open Society Foundation}}}}.
הערכה היא כי בראש כ- 25% [[משק בית|ממשקי הבית]] בעולם עומדות נשים ובאזורים עירוניים, בעיקר ב[[אמריקה הלטינית]] [[אפריקה|ובאפריקה]], נשים עומדות בראש כמעט מ-50% ממשקי הבית. משקי בית אלו הם גם מבין העניים ביותר{{הערה|האחוזים הגבוהים של משקי בית שבראשן עומדות נשים באפריקה ואמריקה הלטינית נובעים מספר מגוון של סיבות: מוות של גברים ממחלת האיידס, מלחמות, ערעור המבנה המשפחתי המסורתי ועוד.}}. ואולם, למרות דפוסים אלה, הערכות על ידי האו"ם מצביעות על כך שנשים מחזיקות רק 1–2 אחוזים מכל הקרקעות הרשומות בעולם{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Nadia Steinzor|כתובת = http://pdf.usaid.gov/pdf_docs/PNADA958.pdf|כותרת = Women’s Property and Inheritance Rights:
Improving Lives in a Changing Time|תאריך = March 2003}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.un.org/ga/Istanbul+5/34.pdf|כותרת = WOMEN'S PROPERTY RIGHTS}}}}.
במהלך המאה ה-19, בארצות הברית ובריטניה נשים החלו לקרוא תיגר על חוקי הקניין והירושה שמנעו מהן להיות בעלים של רכוש לאחר נישואיהן. על פי הדוקטרינה המשפטית המקובלת האב או הבעל היה מקבל את האחריות על הרכוש והשכר של האישה. עד סוף המאה, החוקים השתנו והגנו על זכותן של נשים נשואות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כותרת = Married Women's Property Laws|כתובת = http://lcweb2.loc.gov/ammem/awhhtml/awlaw3/property_law.html}}}}.
{{קישורי פורטל|פמיניזם}}
בישראל מוגנת זכות הקניין על ידי [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] שבו קובע סעיף 3: "אין פוגעים בקניינו של אדם". בשנת [[1951]] נחקק [[חוק שיווי זכויות האישה]], שמבטיח את השוויון בפני החוק, את זכות הקניין של אישה נשואה.
=== הזכות לבחור ולהיבחר ===
{{הפניה לערך מורחב|זכות בחירה לנשים}}
המאבק לבחור ולהיבחר התרחש במקביל במספר מדינות באירופה וארצות הברית החל בסוף [[המאה ה-18]]. נשים זכו בזכויות הצבעה מוגבלת ב[[שוודיה]], [[פינלנד]] ומספר מדינות בחוף המערבי של ארצות הברית בסוף המאה ה -19. ארגונים לאומיים ובינלאומיים שהוקמו לתיאום המאמצים לשינוי החקיקה שתוביל לזכות הצבעה שהמרכזי ביניהם הוא [[הברית הבינלאומית לנשים]] (International Alliance of Women). הארגון היה פעיל גם בקידום זכויות אזרח לנשים. הזכות לבחור ולהיבחר מעוגנת בחקיקה במרבית מדינות העולם.
[[סופרג'יזם]] הייתה תנועה עולמית פמיניסטית אשר נאבקה למען [[שוויון זכויות]] אזרחי ל[[אשה|נשים]] ובעיקר על זכותן להצביע ולהשתתף ב[[בחירות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]]. התנועה פעלה בסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] והובילה לשינויים מהותיים ביחס לנשים ובמעמדן ה[[חוק|משפטי]] במדינות רבות.
ב[[ארץ ישראל]], נשים יהודיות הורשו לבחור ולהיבחר ל[[אספת הנבחרים]] ול[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]] מהבחירות הראשונות. ההחלטה בנושא לוותה בחילוקי דעות בעיקר בתוך הציבור הדתי, שהיווה אז את רוב [[היישוב העברי|היישוב]]. עם קום מדינת [[ישראל]], נשים ישראליות קבלו את הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות המדינה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = סילביה פוגל-ביז'אווי|שם = מאבק על המובן מאליו|כתב עת = נגה : כתב עת פמיניסטי|כרך = 1|קישור = http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3123}}}}.
=== הזכות לרבייה ===
[[הזכות לרבייה]] היא מכלול הזכויות המשפטיות והחירויות הנוגעות לרבייה ופוריות. [[ארגון הבריאות העולמי]] מגדיר את הזכות לרבייה כזכות בסיסית של זוגות ויחידים להחליט באופן חופשי ובאחריות על מספר הילדים והמרווח ביניהם וזאת על בסיס מידע, השכלה ואמצעים כלכליים לעשות זאת; במימוש זכות זו מצופה מזוגות ויחידים להיות אחראים על הצרכים השוטפים של הילדים ועל צרכים עתידיים שלהם, והאחריות שלהם כלפי הקהילה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.un.org/en/development/desa/population/theme/rights/|כותרת = Reproductive Rights | אתר = אתר [[האומות המאוחדות]] | שפה=אנגלית}}}}.
בבסיס הזכות לרבייה עומדת התפיסה כי לאישה יש סמכות ואחריות על הפוריות שלה. בני משפחה אחרים, מוסדות דת או מדינה אינם יכולים להחליט עבורה בנושאים אלו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Freedman, Lynn P.; Stephen L. Isaacs|שם = Human Rights and Reproductive Choice|כתב עת = Studies in Family Planning|כרך = Vol. 24, No. 1|עמ = 18–30|קישור = http://www.law-lib.utoronto.ca/diana/fulltext/free3.pdf}}}}. הזכות לרבייה כוללת את האפשרות ל[[הפלה מלאכותית|הפסקת היריון יזומה]], שימוש ב[[אמצעי מניעה]] המותאמים לאישה כשהיא בוחרת להשתמש בהם. חופש מ[[עיקור כפוי|עיקור בכפייה]], הזכות לקבל הדרכה ונגישות למידע בנושאים הקשורים ל[[יחסי מין]] ומיניות, אמצעי מניעה, [[רבייה|פריון]] ו[[מחלות מין]] ושרותי בריאות טובים בתחום זה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Cook, Rebecca J.and Mahmoud F. Fathalla|שם = Advancing Reproductive Rights Beyond Cairo and Beijing|כתב עת = International Family Planning Perspectives|כרך = 22(3)|קישור = http://www.guttmacher.org/pubs/journals/2211596.pdf|עמ = 115-121}}}}.
נשים בישראל מצופות להיות אמהות ולמלא בכך את מה שמוגדר עבורן כיעוד האישי והלאומי. הצפייה מנשים להביא צאצאים מטעמים דמוגרפיים מחוזקת בקודים דתיים{{הערה|למשל הביטוי "אם הבנים שמחה" כדוגמה אחת מני רבות לתפיסה של נשים כאמהות ביהדות.}}, תרבותיים{{הערה|למשל [[פרס הילודה]]}}, ומגובה בתמיכה כלכלית{{הערה|למשל מענק לידה שמקבלת אישה שיולדת בבית חולים.}}. נשים הנתקלות בקשיים ביולוגיים להרות, מקבלות סיוע ב[[טיפולי פוריות]] כמעט ללא כל הגבלה של גיל, נטייה מינית וסטטוס נישואים וללא הגבלה של מספר מחזורי הטיפול. מרבית עלות הטיפול ממומנת על ידי המדינה במסגרת [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]{{הערה|שם=:5|{{צ-ספר|מחבר = אורית קמיר|שם = פמיניזם, זכויות ומשפט|מו"ל = משרד הביטחון - ההוצאה לאור|שנת הוצאה = 2002|פרק = פרק ח ו-ט}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = יחזקאל מרגלית|שם = משאבים רפואיים (בלתי) מוגבלים — הורות בכל גיל, בכל מחיר ובמימון המדינה?|כתב עת = מאזני משפט|כרך = ט|קישור = http://www.netanya.ac.il/Schools/LawSchool/Journal/Documents/Yehezkel-Margalit.pdf}}}}{{הערה|שם=:4|{{צ-ספר|מחבר = טל תמיר (עורכת)|שם = נשים לגופן: בריאות, גוף מיניות, יחסים|מו"ל = מודן|שנת הוצאה = 2011|פרק = שער שלישי:הבחירה בהורות}}}}.
התפיסה של מדינת ישראל להפלות מייצגת את הפערים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. בתקופת [[המנדט הבריטי]] הפלות לא היו חוקיות ועד [[1952]] החוק המנדטורי נשאר בתוקף. בשנה זו אישר [[בית המשפט המחוזי]] בחיפה ביצוע הפלה מטעמים רפואיים בלבד. בתי חולים החלו לקיים וועדות שכללו [[גינקולוגיה|גניקולוגים]], [[פסיכיאטר]]ים [[עובדת סוציאלית|ועובדות סוציאליות]] אשר דנו בפניות של הנשים ולרוב נטו לאשר את בקשת הפונות. ב- [[1962]] מינתה הממשלה "[[ועדה לבעיות הילודה]]" אשר המליצה למסד את הטיפול ההפלות, אך לא לעודד אותה. הוועדה המליצה לאשר הפסקות היריון בתנאים מסוימים, רק בבתי חולים מורשים ובאישור של ועדה רפואית. הוועדה המליצה כי הוועדות יפעלו לשכנע נשים להשאיר את ההריון על ידי הסברת הסכנות הכרוכות בתהליך הרפואי, ולתת תמריצים, חומריים ומוסריים, אשר ימנעו את ביצוע הפסקת ההיריון{{הערה|שם=:4}}{{הערה|שם=:6|{{צ-מאמר|מחבר=גליה שטופלר|שם=מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה וזכויות נשים ומיעוטים|כתב עת=משפט וממשל|כרך=יא (2)|שנת הוצאה=תשס"ח|קישור=http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume11B/כרך%20יא%20(2)%20גילה%20שטופלר%20-%20מדיניותה%20הדמוגרפית%20של%20ישראל%20בתחום%20הילודה%20וזכויות%20נשים%20ומיעוטים.pdf}}}}.
בשנת [[1978]] נכנס לתוקפו "החוק לתיקון דיני עונשין (הפסקת היריון) תשל"ז 1977"{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.health.gov.il/hozer/mr11_1978.pdf|כותרת = החוק לתיקון דיני עונשין (הפסקת הריון)}}}} ובו הוחלט לאשר [[הפסקת היריון]] במקרים הבאים: גיל האישה (מתחת ל-18 מעל ל-40), היריון מחוץ לנישואים, מום של הוולד, סיכון חייה או בריאותה של האישה וסעיף שאפשר הפסקת הריון בגלל נזק שעשוי לאישה או ילדיה בגלל תנאים חברתיים קשים, לרבות מספר רב של ילדים. סעיף זה כונה "הסעיף הסוציאלי". בשנת [[1980]], בעקבות [[הסכם קואליציוני]] בין [[הליכוד]] ל[[אגודת ישראל]], בוטל ה"סעיף הסוציאלי"{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}}{{הערה|שם=:6}}.
==זכויות האישה לאורך ההיסטוריה==
{{עריכה|סיבה=פרק ההיסטוריה חסר מידע וזקוק לעריכה|נושא=מדעי החברה}}
=== העת העתיקה ===
==== יוון העתיקה====
מעמדן של הנשים ביוון העתיקה היה שונה בין עיר מדינה אחת לאחרת. קיימים מסמכים המוכחים כי בדלפי, תסליה, Gortyn, מאגארה וספרטה נשים היו בעלים של קרקע שנחשבה החזקת הרכוש המשמעותית ביותר בעת העתיקה. המאבק לזכויות האישה החל לפני אלפי שנים, כאשר בחברות שונות נשים התמרדו כנגד הדיכוי שהיו מצויות בו, בחלקן נחשבו כ[[רכוש]] (רכוש האב ומאוחר יותר הבעל).
על פי [[אבולוציה חברתית ותרבותית|גישת האבולוציה החברתית]], כל עוד [[משטר כלכלי|המשטר הכלכלי]] היה של [[ציד ולקט]], לנשים היה מעמד נחות היות שלא השתתפו ב[[ציד]] (שתרם חלבונים) שהיה כרוך ביציאה ממתחם המגורים, ב[[טקס]]ים ופעילות משותפת של הציידים, אלא, בעיקר עקב הצורך לטפל בילדים, עסקו בלקט של פירות וזרעים, לרוב לבד ובתחום הקרוב לתחום המגורים.
אחרי [[ביות]] בעלי החיים, עם המעבר לחברת [[נוודים]] חל שיפור מועט בלבד במעמדן של הנשים היות שהגברים נחשבו עדיין למגיני ה[[שבט]] ולמונעי [[ביזה]] מצד שבטים אחרים. בנוסף, הנשים נזקקו לכוחם הפיזי של הגברים, למשל לצורך גלילת האבן מעל פי ה[[באר מים|באר]].
בחברות ה[[חקלאות|חקלאיות]] היה מעמדן של נשים גבוה מעט יותר. בעיקר הודות לכך שהעבודה התחלקה בין בני הזוג ולעיתים קרובות נעשתה בצוותא.
בתרבויות [[העת העתיקה]] ו[[ימי הביניים]] היה משטר [[פטריארכלי]] והנשים היו נתונות למרותם של גברים. לזמן קצר, [[תאודורה (המאה ה-6)]] קידמה את מעמד האישה בקובצי החוקים של [[יוסטיניאנוס הראשון]] ובתקופתה לנשים ב[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]] הייתה זכות ליזום [[גירושין]], אולם תיקוניה לא שרדו.
ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], כאשר רכישת השכלה הייתה נחלתן של נשים מועטות ובנות אליטה בלבד, נשות מסדר [[אחוות אורסולה הקדושה]] פעלו למען השכלת נשים עניות באירופה וב[[קנדה]].
חלק מהנאורות של [[עידן האורות]] באירופה, כחלק מהמאבק לשיחרור [[עבד]]ים, [[אריסות|אריסים]], שחורים ואף [[יהודי]]ם הייתה המודעות לכך שגם נשים הן בני-אדם הזכאיות לזכויות בזכות עצמן. אחד מאלו שביטא זאת היה ה[[פילוסוף]] ה[[צרפתי]] [[המרקיז דה קונדורסה]] בחיבורו "התוכנית לציור היסטורי של קדמת הרוח האנושי". אולם את הפמיניסטית [[אולימפ דה גוז']] שהציעה את "הכרזת זכויות האישה והאזרחית" (Déclaration des Droits de la Femme et de la Citoyenne) הובילו אל הגיליוטינה לעריפת ראשה. כאשר [[הקומונה הפריזאית]] הראשונה החליטה ב-[[1792]] על [[זכות הצבעה]] אוניברסלית, היא שללה אותה מנשים.
עד למחצית [[המאה ה-19]] ההגות המערבית התייחסה ל[[משפחה פטריארכלית]] כאל המצב הטבעי. רק באותה עת התחילה התעוררות ממוסדת של נשים לשינוי מצבן. נשים החלו לדרוש זכויות כמו הזכות ללמוד ולרכוש השכלה. הזכות להצביע ולהשפיע, זכות להיות בעלות רכוש ועוד.
==זכויות האישה בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|מעמד האישה בישראל}}
עד ה[[עלייה לארץ ישראל|עליות]] ה[[ציונות|ציוניות]], נשים ב[[ארץ ישראל]] לא זכו לזכויות רבות. נשים היו כפופות ל[[מג'לה]] (החוק ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]]) שהכפיף אותן לחוקי העדות הדתיות השונות, שלא דגלו בזכויות לנשים. כתוצאה מכך נשים לא יכלו [[בחירות|לבחור]], היו מקופחות בדיני האישות וה[[ירושה]] ועוד.
עולי [[העלייה הראשונה]], שהיו [[דתיים]], התייחסו לאפליית נשים כאל מצב נתון, וקיבלו את ההסדרים הקיימים. עולי [[העלייה השנייה]] ואילך היו חדורים ב[[השקפת עולם]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שדגלה בשוויון זכויות.
[[הקונגרס הציוני השני]] בשנת 1898 העניק זכות הצבעה לנשים לפני כל פרלמנט אחר באירופה{{הערה|{{ארכיון האינטרנט|קישור=20160613055147/http://www.gaditaub.com/hblog/?p=571|תיאור=יאיר צבן על יום האישה הבינלאומי}}, מתוך האתר של [[גדי טאוב]]}}., [[האספה המכוננת השלישית]] שהתקיימה בי"ז בטבת תרע"ט, ביפו, ניהלה דיונים על מתן זכות בחירה לנשים.
החל ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] החלו לצמוח בישראל ארגוני חברה אזרחית בלתי-מפלגתיים, כדוגמת [[האגודה לזכויות האזרח]] ו[[שדולת הנשים]], שחרתו על דגלם את המאבק לקידום זכויות נשים. בשנת 1992 חלה פריצת דרך נוספת בתחום זה, כשב[[הכנסת|כנסת]] הוקמה [[הוועדה לקידום מעמד האישה]], ועדה קבועה שכל דיוניה מיוחדים לנושא זה.
חוקים:
* [[חוק שיווי זכויות האשה]], התשי"א-1951
*[[חוק עבודת נשים]], התשי"ד-1954{{הערה|[http://www.moit.gov.il/NR/exeres/4E185D9D-1D25-4F28-BAEF-88DF942C010A.htm חוק עבודת נשים], באתר [[משרד הכלכלה]]}}
*[[חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד]], התשמ"ז-1987 (הוחלף ב-2004 ב[[חוק גיל פרישה]]){{הערה|{{חילן||חוק גיל פרישה|חקיקה/דיני-עבודה/חוק-גיל-פרישה}}}}
*[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], התשמ"ח-1988{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/B627CB6D-5697-4FF2-98CC-622BF9F9A100.htm חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה], באתר [[משרד הכלכלה]]}}
*תיקון משנת 1993 לחוק החברות הממשלתיות בנוגע לייצוג הולם של שני המינים בדירקטוריונים.
*[[חוק שכר שווה לעובדת ולעובד]], התשנ"ו-1996{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/1B65A05E-A17B-4BB2-8C05-C4D736DE5F0D.htm חוק שכר שווה לעובדת ולעובד], באתר [[משרד הכלכלה]]}}
*[[חוק למניעת הטרדה מינית]], התשנ"ח-1998
*תיקון ל[[חוק החברות]], לפיו יש לכלול אישה ב[[דירקטוריון]]{{הערה|1={{וואלה!|פנחס וולף|אושר בכנסת: חובה למנות דירקטורית בכל חברה|1801946|7 במרץ 2011}}}}
==זכויות האישה בדתות שונות==
===ביהדות===
{{ערך מורחב|מעמד האישה ביהדות}}
עד [[חרם דרבנו גרשום]] לגבר יהודי היה מותר לשאת יותר מאשר אישה אחת גם ללא הסכמתן של נשותיו הנוכחיות וכן הותר לו לגרש כל אחת מנשותיו גם ללא הסכמתה ולהחזיק פילגשים. בנוסף, לגברים ניתנת עדיפות על פני נשים במשפטי הירושה כאשר הם במעמד משפחתי זהה. עובדות אלו גרמו לכך שנשים היו תלויות בגברים וחרדות למעמדן.
ב[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] נשים פסולות ל[[עדות (משפט עברי)|עדות]]. לפי חלק מהגישות נשים גם מנועות מלכהן בתפקידים ציבוריים, ועל נשים נאסר [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בציבור, ולא היה נהוג ללמדן תורה פרט למינימום ההכרחי לשם קיום ה[[מצווה|מצוות]] (בעיקר [[מצוות לא תעשה]]).
החל מאמצע [[המאה ה-20]] בהשפעת הפמיניזם הכללי ובהשפעת השוויון היחסי בו זוכות נשים ב[[יהדות קונסרבטיבית|יהדות הקונסרבטיבית]] וה[[יהדות רפורמית|רפורמית]], החל זרם [[פמיניזם דתי (יהדות)|פמיניזם דתי]] המבקש להחיל ערכים [[פמיניזם|פמיניסטיים]] על המחשבה וה[[הלכה]] היהודיים-אורתדוקסיים.
===באסלאם===
{{ערך מורחב|מעמד האישה באסלאם}}
{{להשלים|נושא=מדעי החברה}}
===בדת הבהאית===
{{ערך מורחב|מעמד האישה בדת הבהאית}}
{{להשלים|נושא=מדעי החברה}}
| 